מקום הנחת החנוכיה - הרב דוד נקי

מקום הנחת החנוכיה

פתח הבית

בדירת קרקע שפתח הבית פונה לרשות הרבים, טוב להניח את נרות החנוכה על פתח הבית מבחוץ, כדי לפרסם את הנס ברשות הרבים לבני אדם העוברים ושבים.(סימן תרעא סעיף ה)

במסכת שבת (דף כא ע"ב) אמרו: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה [שהגויים לא מניחים ליהודים להדליק]- מניחה על שלחנו בתוך הבית, ודיו. ע"כ. ועל כן תמה בספר אור זרוע [לפני כ-800 שנה] על המנהג שהיו מדליקים בזמנו נר חנוכה בפנים בבית ולא בחוץ, כי הלא בגמרא מבואר שרק בשעת הסכנה מדליקים בבית, אבל שלא בשעת הסכנה, מדליקים בחוץ כדי שיתפרסם הנס לרבים? אך בספר העיטור ועוד כתבו שהטעם למנהג זה, כי אחר שכבר נהגו בשעת הסכנה להדליק בפנים, נשארו במנהגם, ואדרבה יש שהקפידו להדליק בפנים דוקא, מחשש שמא תחזור הסכנה. (לז)

מוקף במצוות

יש להניח את החנוכיה בצד שמאל של הפתח מול המזוזה, ובזה נמצא שכשהוא נכנס לבית, הרי הוא מוקף במצוות: מזוזה מימין, חנוכיה משמאל, וציצית על גופו, ועליו נאמר (קהלת ד יב): "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק". (סימן תרעא סעיף ה. לב)

פתח החצר

אם יש חצר לפני הכניסה לדירה, טוב שיניח את הנרות בפתח החצר, ולא בפתח הדירה, כדי לפרסם את הנס ברשות הרבים לבני אדם העוברים ושבים. ויניח אותם בצד שמאל של הפתח מול המזוזה וכנ"ל. (סימן תרעא סעיף ה)

פתח החצר שאין בו מזוזה, וכגון שאין שם משקוף שפטור מלתקוע שם מזוזה, יניח את החנוכיה מצד ימין, שהוא הצד החשוב יותר. (לג)

רוח מצויה

במקום שיש רוח מצויה, ויש חשש שיכבו הנרות מחמת הרוח, לא ידליק את החנוכיה בחוץ אלא בתוך ביתו. וטוב יעשה אם יניח את החנוכיה בתוך תיבת זכוכית גדולה, ששומרת על הנרות מפני הרוח, וידליק בחוץ. (לח, קח)

כתב הגאון יעב"ץ, קרוב אני לומר כמעט חובה לתקן כלי של זכוכית לנר חנוכה, כדי שיהיה שמור מהרוח, כיון שהמעמיד את החנוכיה במקום הרוח וכבתה, זקוק לחזור ולהדליקה. ולזאת תמהתי מנעורי, שהרי בימי חכמי התלמוד היו מניחים את הנר על פתח הבית מבחוץ, והרי הוא מגולה לאויר השמים במקום שהרוח שולט, ואי אפשר שידלק כשיעור מצוותו, אם לא בדרך אפשרי רחוק, ואיך יצאו בזה, אם לא שתאמר שהעמידו שומר שישגיח שאם יכבה יחזור וידליק, וזה קשה לכל אדם. על כן אני אומר, טוב ויפה הדבר בעיני להדליקו בפנסים מוקפים מחיצות זכות [זכוכית], ובכך רואים אותו היטב. אלא שלא ראיתי לחכמים הזקנים שעשו כן, לכן אינני גוזר ואומר שיהיה חיוב בהחלט, ואולי כי טורח רב יש בדבר והוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה, לכן לא חששו לטרוח אחריו כל כך. אמנם אם נוכל לו בקלות, יראה שנכון לעשות כן. ואם ירצה השם ואוכל להמציאו בטוב, אראה לעשותו כך בלי נדר. ע"כ. וכיוצא בזה כתב בערוך השולחן, והנה עתה אין אנו מדליקים בחוץ, אף שאין סכנה בהדלקה בחוץ מפני אומות העולם, מכל מקום כמעט הוא מן הנמנע, מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגריר, גשם ושלג ורוחות חזקים, ואי אפשר להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית, וכל כך לא הטריחוהו חכמים וכו', ולכן כולנו מדליקים בבית, רק שיעשה קצת היכר להדליק הנר חנוכה שלא במקום שמעמידים את הנרות כל השנה, וכן המנהג. ויותר טוב מן הכל, שאם יש לו חלון הפתוח לרשות הרבים, יעמיד את הנרות אצל החלון, ויראו גם בני רשות הרבים דרך החלון, ואז ירוויח יותר פרסומי ניסא, וכן אני נוהג. עכ"ד. (א קעא, קעב)

שאלה: יש לשאול, הלוא בנר חנוכה "הדלקה עושה מצוה", דהיינו שהמצוה תלויה בעצם ההדלקה עצמה, ובשעה שמדליק צריך שיהיו הנרות ראויים לדלוק כך במשך חצי שעה. והנה כשמדליק את הנרות בחוץ בתיבת זכוכית ויש רוח, בשעה שפותח את הזכוכית להדליק, קרוב לודאי שאם יהיו הנרות מגולים כך חצי שעה, לא יחזיקו מעמד ויכבו, נמצא שבשעת ההדלקה לכאורה אין ראויים הנרות לדלוק כך חצי שעה?

תשובה:מי שהדליק נרות במקום פתוח שיש חשש שיכבו, ולבסוף קרה ודלקו חצי שעה ולא כבו, הרי ברור שיצא ידי חובתו, מאחר ונגלה הדבר למפרע שהדלקתו היתה כהוגן, אף כאן כיון שמתחילה הגן איש זה על הנרות שלא יכבו, ולאחר מכן כיסה אותם בזכוכית ולא כבו, נגלה הדבר למפרע שהדלקתו היתה כהוגן, וכבר בשעה שהדליק היו הנרות ראויים לדלוק חצי שעה. ועוד יש לומר, כיון שהדליק את הנרות על מנת לסגור את החלון, ובעודו עוסק בהדלקה ולא סילק את ידו סגר את החלון, הרי הכל נחשב כמעשה אחד, ונמצא שהדלקתו היתה כהוגן שידלקו הנרות חצי שעה. (קט)

בנין מגורים

בית שנמצא בתוך בנין מגורים, כך שאין פתח הבית פונה לרשות הרבים, יניח את החנוכיה סמוך לחלון הפונה לרחוב שבו ישנם עוברים ושבים, או בפתח המרפסת הפונה לרחוב, וזה עדיף יותר מאשר להדליק בכניסה לחדר המדרגות, שלא יודעים מי המדליק חנוכיה זו. ועוד שפעמים פרסום הנס גדול הרבה יותר בחלון הפונה לרחוב, שרואים את החנוכיה כל העוברים ושבים, מאשר בחדר המדרגות, שאז רואים אותה רק השכנים הנכנסים לבנין. (לה. ת"ה עג)

קומה גבוהה

הדר בקומה גבוהה למעלה מעשרים אמה משטח הרחוב, [שיעור אמה = 48 ס"מ. עשרים אמה = 9.60 מטר], ולערך מקומה רביעית ומעלה, יניח את החנוכיה בתוך ביתו על יד הפתח בצד שמאל. אך אם יש בנין גבוה ממול ביתו, והדיירים שממולו יכולים לראות את נרות החנוכה שבחלונו, עדיף יותר שידליקה בחלון ביתו, שאז יהיה פרסום הנס גם לבני הבית וגם לשכנים שבבניינים ממול. (לו)

פרסום הנס איכותי

אף על פי שבארנו לעיל שהדרים בקומת קרקע, טוב שידליקו את החנוכיה בפתח הבית או בפתח החצר, מכל מקום מי שחושש שמא יגנבו לו את החנוכיה, או שכאשר החנוכיה דלוקה בביתו, הוא רואה אותה ועל ידי זה נחקקים בליבו נסיו ונפלאותיו של הבורא יתברך. וגם כך יוכל יותר לספר לבני ביתו על נס חנוכה, ולהחדיר בהם את האמונה והבטחון בו יתברך, רשאי להניח את החנוכיה בתוך הבית, ולקיים פרסום הנס איכותי יותר לבני ביתו, אלא שגם בזה ישתדל להניחה סמוך לחלון הפונה לרחוב, כדי להרויח גם את פרסום הנס לעוברים ושבים. (לח. ת"ה עז)

גובה הנחת החנוכיה

יניח את החנוכיה [השלהבת] למעלה משלושה טפחים [טפח = 8 ס"מ. שלשה טפחים = 24 ס"מ] מהרצפה, ובתוך עשרה טפחים, [80 ס"מ]. ואם הניחה למעלה מעשרה טפחים, יצא ידי חובה. אך אם הניחה למטה משלושה טפחים, [דהיינו שהשלהבת נמצאת בגובה פחות מ-24 ס"מ], לא יצא, ועליו לכבות את החנוכיה, להגביהה, ולחזור ולהדליקה שנית, אך בלי ברכה. (לג, לד, לו)

אם הניח את החנוכיה למעלה מעשרים אמה [9.60 מטר] מרצפת הבית, לא יצא ידי חובתו, מאחר ובגובה כזה אין נראית החנוכיה מיד, שהרי אין דרכו של אדם ללכת עם ראש מורם ולהסתכל בגובה רב כל כך, אלא הולך ומסתכל ישר, נמצא שבהסתכלותו הרגילה, הוא לא יראה את החנוכיה. ועל כן, עליו לכבות את החנוכיה, להורידה, ולחזור ולהדליקה שנית בלי ברכה. והטעם שאינו חוזר לברך, כיון שיש אומרים שאם הניח נר חנוכה למעלה מעשרים אמה בבית, יצא ידי חובתו. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום אם טעה והדליק כן, כשחוזר להדליק שוב לא יברך, כי ספק ברכות להקל. (לג)

חלון גבוה

אם החלון שבבית גבוה למעלה מעשרה טפחים [80 ס"מ], רשאי לכתחלה להניח את החנוכיה בגובה החלון, כדי שייראה לעוברים ושבים בחוץ.(לה, לו)

"חכם לב יקח מצוות"

בתים שחלונותיהם פונים לרחוב הראשי, ויש באפשרותם לפרסם את הנס לעוברים ושבים רבים מאוד, ישתדלו לעשות כן, ובפרט במקומות שאין גרים שם הרבה יהודים שומרי תורה ומצוות, ולא שכיח כל כך לראות שם חנוכיות דולקות. ואפילו אם נגמר השמן שהניחו בחנוכיה, ישתדלו להוסיף עוד שמן כדי שעוד עוברים ושבים יראו, ואולי ראִיה זו תחלחל בהם, ויזכו להתעניין במצוות ה' יתברך. (סו)

הרב דוד נקי

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form