מי ששתה מיץ מפרי חדש שמברך עליו 'שהחיינו', האם כשאוכל את הפרי עצמו מברך שוב?

שאלה: מי ששתה מיץ מפרי חדש שמברך עליו 'שהחיינו', האם כשאוכל לאחר מכן את הפרי עצמו מברך ברכת 'שהחיינו'?

כתב : הרב אושרי אזולאי שליט"א 

תשובה: בילקוט יוסף (שארית יוסף ח"ג עמ' שסה) הביא מש"כ מרן הראש"ל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בתשובות כת"י בזה"ל: שמעתי הוראת חכם אחד בילדותי על ענין התותים שרבים נמנעים מלאכלם, שמצויים בהם תולעים, ולצאת יד"ח ברכת שהחיינו אמר שסוחטים אותם ומסננים את מימיהם ומברכים 'שהכל נהיה בדברו' ו'שהחיינו'. ונמשכתי אחריו כמה שנים, ושוב נתעוררתי וכו', שאין לברך 'שהחיינו' על מי פירות, וטעמא דהא אין מברכים עליהם ברכת הפרי אלא 'שהכל נהיה בדברו' דזיעה בעלמא נינהו כדאיתא בברכות (לח.) ה"נ יש לומר לענין זמן. וכהאי גוונא כתב בתשובת יוסף אומץ (סי' כד) ובשו"ת זרע אמת (ח"ג סי' נג) ובספר אות היא לעולם, ולדבריהם לכתחילה נמי יכול לשתות מי סחיטת הפירות בלי ברכת 'שהחיינו' ואח"כ כשיאכל מהפרי עצמו יברך עליו שהחיינו, ומ"מ נכון שיאכל מעט מהפרי ויברך עליו שהחיינו ויפטור את מי סחיטתם. עכ"ל ע"ש. ונכתב ג"כ בספרו חזו"ע (ברכות, עמ' קכו והלאה) ובשו"ת יחו"ד (ח"ז סי' לד הנד"מ). וכ"כ בספר ברכת ה' (ח"ד פ"ב סי' טל) שכתב שאין מברכים 'שהחיינו' על מיץ שנסחט מפרי חדש הואיל ומיץ שנסחט מכל פירות שבעולם חוץ מענבים אינו נחשב פרי אלא זיעה בעלמא, וצריך לברך על ראיית ואכילת גוף הפרי החדש ולא על זיעתו (וע"ש בהערה 12 בדין זקן או חולה שאינו יכול לאכול מהפרי אלא דרך סחיטה), ע"ש. וכ"כ בספר ברכת הבית (שער כד סעיף כט) והסביר שם שיצא מתורת פרי ולא תקנו זמן רק בפרי, וגם אין ניכר בין חדש לישן חוץ מהיוצא מהזיתים וענבים, ע"ש. וכ"כ בשו"ת שרגא המאיר ח"ו (סי' כה) מהטעם הנ"ל, וע"ש (אות ז) שהוסיף עוד טעם לשבח מדוע אין מברכים על מיץ פירות 'שהחיינו', ע"ש. וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי (ח"ד סי' עג) מהאי טעמא. ושם (באות ג) כתב דכיון שעל המיץ של הפרי אינו מברך זמן מכיון שאינו אוכל את גוף הפרי, נראה דשפיר יכול לברך זמן על הפרי החדש שאוכל אח"כ, שהרי עדיין לא אכל מגוף הפרי ורק זיעת הפרי אכל, ושכן מוכח מתשובת הרשב"א (סי' רנ) הובאה בב"י (סוס"י רכה), ע"ש. וחזר על דבריו בח"ד (סי' צז). ולכן נראה שאם שתה מיץ תפוז לא רק שאינו רשאי לברך עליו 'שהחיינו' כמש"כ הפוסקים, אלא אפילו ששתה אותו כבר צריך לחזור ולברך על הפרי, וכמש"כ להדיא בשו"ת שבט הקהתי. ומש"כ מרן זצוק"ל שנכון לברך על הפרי תחילה 'שהחיינו' ויפטור מי סחיטתו היינו ביש לפניו פרי והקדים לברך עליו, אבל להימנע מלשתות מיץ הפרי כשאין לפניו פרי מחשש שמא יצא בכך יד"ח ברכת 'שהחיינו' או אם שתהו כבר, זה אינו כמו שכתבו הפוסקים שאין לברך 'שהחיינו' על מיץ היוצא מן הפרי. וכן מוכח ממש"כ הכה"ח (סי' רכה אות ל, וע"ע שם אות לט). וע"ע בס' וזאת הברכה (עמ' 165 סעיף ד) ובפסקי תשובות (סי' רכה סעיף טז), ודו"ק. ולכן נראה להלכה דמי ששתה מיץ מפרי חדש שמברך עליו 'שהחיינו', אין לו לברך ברכת 'שהחיינו', ולאחר מכן כשיאכל מהפרי החדש יברך ברכת 'שהחיינו'.

נהנתם - רוצים לקבל הלכה אקטואלית למעשה כל יום למייל

הרשמו וקבלו הלכה יומית ישירות לדואר האלקטרוני

 

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form