האם מותר להשתמש בשבת במכשיר המייבש חסה? הרב אושרי אזולאי

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת במכשיר המייבש חסה (מכני, כמובן)?

כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: מדובר בכלי שמנער את המים מהחסה ומייבש אותה ומכין אותה לאכילה והשאלה האם יש איסור סחיטה או בורר בשבת. וכן האם יש בזה עובדין דחול. בש"ע (סי' שיט ס"י) נפסק שמים או יין צלולים מותר לסננן במשמרת, ואף על פי שיש בהם קסמין דקין הואיל וראויים לשתיה גם בלא הסינון לרוב בני אדם [והמ"ב שם בס"ק לד הביא דיש מחמירים דוקא אם ראוי לשתיה לכל בני אדם]. והטעם, הכל נחשב לגוף אחד שאין בזה איסור בורר. ולפי"ז גם לענין חסה באופן שיש מעט מים שרוב בני אדם אוכלים גם בלא לייבש את החסה, אין בזה איסור בורר. עוד יש מקום לדמות נידון זה לדין רחיצת פירות במים בשבת מלכלוך או אבק שעל פניהם דשרי ואין בזה בורר (עי' בזה בחזו"ע שבת ח"ד עמ' ריז באריכות). ויש שרצו לומר שבכלל אין שם תערובת על המים עם החסה ודמי לדין אין ברירה בלח (מהרטי"ץ סוס"י רג). ועי' בזה בחזו"ע (שבת ח"ד עמ' רלב).

ולגבי סוחט איתא בפרק חבית (קמה.) דכבשים שסחטן לגופן מותר, ע"כ. אלמא שכל שאינו צריך למשקה אינו נקרא מפרק. וכ"כ בחידושי הרשב"א (שבת קמה: ד"ה ולענין כבשים ושלקות). ומרן בש"ע (סי' שכ ס"ז) כתב, לסחוט כבשים ושלקות, אם לגופם שאין צריך למים ואינו סוחטן אלא לתקנם לאכילה אפילו סוחט לתוך קערה שאין בה אוכל, מותר. ואם צריך למימיהם, מותר לסחוט לתוך קדירה שיש בה אוכל, אבל אם אין בה אוכל, אסור וכו', ע"ש. והמשנה ברורה (שם ס"ק כד) כתב, שאע"פ שסוחט בקערה ואין המשקה הולך לאיבוד, מ"מ כיון שאינו מכוין בשביל המשקים איננו בכלל מלאכה, ע"ש. וכ"כ העולת שבת (שם ס"ק יח). ואם כן, גם כאן שאינו צריך לשמן והסחיטה היא לתקנם לאכילה, שרי [והטעם שאין בזה בורר כתב בקצות השלחן (סי' קכו בדי השלחן, ס"ק יט) דהוא משום שהמשקין הנבלעים באוכל אף הם נחשבים כאוכל עצמו (כדמצינו בסי' רב ס"י שיש אומרים שברכת המים כברכת הפרי). ולכן הוא כמין אחד שאין בו ברירה, ע"ש. וראה עוד בשו"ת אז נדברו (ח"א סי' נד אות ב) ובאגלי טל (בורר, ס"ק י) מש"כ בזה. ולכן אין בזה איסור סוחט שאינו צריך למימיו.

ולגבי עובדין דחול הנה המג"א (סי' שטו סקי"א) והמחה"ש (שם) הביאו מתשובת הרמב"ם שאין לאסור משום עובדא דחול רק במקום שיש לחוש לאיסור תורה, ע"ש. ולפ"ז בנ"ד שלא יכול להגיע לאיסור תורה , לא הוי בכלל עובדין דחול. ועי' בתפארת ישראל (סופ"ז דשבת, הלכתא גבירתא למשנה א - ב) שכ', שיש פעולות שאסרו משום עובדין דחול. והם: א) דומה קצת לאחת מט"ל מלאכות  ב) מקום ששיערו חז"ל ברוח קדשם שבקל יכול לבוא לידי איסור דאורייתא, כמו לשרות עשבים לרפואה דבקל יכול לבוא לשחיקת סממנים דהוי ליה טוחן, אסור משום עובדא דחול  ג) דבר שהוא טורח גדול,עש"ה. ועיי' פרש"י (ביצה כח: ד"ה מהו להראות) מי מחזי כעובדא דחול דאוושא מילתא וכו', ע"ש. וכל זה לא שייך במכשיר דידן. ועיין בס' ארחות חיים (ספינקא, סי' שיד אות ח) בהגהות מהגאון מהרש"ם שכתב דבביתו ואין אדם רואה, ליכא משום עובדא דחול. אלא דלאו כללא היא, ע"ש. ובשו"ת יביע אומר (ח"י חאו"ח סי' נה אות טז) ובח"א (חאו"ח סימן טו. בד"ה ותבט עיני) הביא מה שחילק הריב"ש (סי' קפד) בין דברים הנעשים הרבה ביחד דדמי לעובדין דחול, לדברים הנעשים לצורך שעתו. וז"ל הריב"ש, וטעמא בתרוייהו משום דהוי כעובדין דחול, כי השחיקה עצמה מותרת היא. אלא שבזה אפשר לחלק דשאני פלפלין וחרדל בריחים שלהן שהוא רגילות לשחוק בהן הרבה ביחד, ומשום הכי דמי לעובדין דחול, אבל בכלי זה אין דרך לגרוד אלא מה שצריך לשעתו, ע"כ. ולפ"ז בנ"ד שאין דרך לעשות הרבה בבת אחת, אלא רק לצורך אותה סעודה, אין בזה עובדין דחול. וכ"כ המהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (ח"ב סי' מו דף קטו ע"א) שכל שנעשה לזמן מועט אך אם יום או יומים יעמוד, שפיר דמי, ע"ש. וכאן אין עושים אלא לבו ביום, שאם עושים להרבה ימים, יתקלקל. לפיכך אין באלו משום עובדין דחול. הלכך להלכה, מותר להשתמש בשבת במכשיר המייבש חסה (מכני, כמובן). 

 

נהנתם - רוצים לקבל הלכה אקטואלית למעשה כל יום למייל

הרשמו וקבלו הלכה יומית ישירות לדואר האלקטרוני

 

 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form