לומר למלוה הייתי רוצה לברך אותך על ההלוואה, אבל יש בזה איסור

שאלה: כיוצא בזה יש להסתפק כשהלוה אומר למלוה: 'אני רוצה לברך אותך על ההלואה אבל מה אעשה שיש בזה איסור'. האם יש בזה איסור או לאו.

תשובה: אפשר להקל בזה.

סברת הדברים: נראה דבכהאי גוונא יש מקום להקל, ואינו דומה לשאלה הקודמת דשם עסקינן כשאומר לו מילים של 'שבח' והאיסור הוא בעצם מילות השבח, ולכן בכל אופן שהמלוה מקבל מילים של שבח יש בזה איסור, דסוכ"ס נשתבח על ידי הלוה, ומה מועיל הוספת הלוה, שלמעשה יש בזה איסור.

אבל בנידון דידן אין מדברים ממילים של שבח כי אם מברכה, באופן זה נראה דאין האיסור קבלת השבח אלא הברכה וההודאה עצמו הוא האיסור, וא"כ כשהלוה אומר לו שרק רצה להודות לו אבל באמת אינו מודה לו, הרי באמת לא הודה לו על ההלואה, וא"כ מסתבר שאין בזה איסור.

ויסוד הדברים, דיש חילוק בין 'שבח' ל'ברכה', שבח היינו ההכרה במעלות המלווה, אם הלווה מכיר בזה ומספר זאת למלווה הרי זו עצמו הוה דברי 'שבח', ומה שאומר שרק רצה לומר אינו פותר כלל האיסור. לעומת זאת דברי 'ברכה' הכוונה שמברך ומאחל לו דברים טובים, ברכה זו אם באמת אינו מברך אותו לא נחשב לברכה אף שמספר שהיה רוצה לעשות זאת. 

כתב וערך:

הרה"ג רבי פנחס וינד שליט"א

ראש בית ההוראה לענייני ריבית