חבר שילם עלי בהנחה ברב קו שלו, האם אני צריך להחזיר לו מחיר נסיעה מלא? הרב משה יוסף

חבר שילם עלי בהנחה ברב קו שלו, האם אני צריך להחזיר לו מחיר נסיעה מלא. 

מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

יהודה וישראל הזכאים להנחה בתחבורה ציבורית, יצאו יחד לנסיעה, אך מכיון שלישראל לא היה כרטיס נסיעה (רב קו), ביקש מיהודה חברו שישלם עליו, והוא יחזור וישלם לו כסף. האם ישראל צריך לשלם ליהודה מחיר נסיעה רגיל או כפי ההנחה שאף הוא היה זכאי לה.

תשובה

שני חברים שנסעו יחד והאחד שילם על חברו בכרטיס הרב קו שלו, אינו יכול לחזור ולתבוע, אלא כפי מה ששילם בכרטיס ולא יותר. ואף אם לאחר מכן כשבא החבר להחזיר את החוב רוצה לשלם מחיר מלא, יש בזה איסור ריבית.

אמנם אם אין מעכב את התשלום אלא מיד באותו רגע נותן לחברו כסף עבור מה שמשלם עליו בכרטיס. או שמלכתחילה עשו תנאי שיצטרך לשלם לו כפי המחיר המלא, אף שאין ראוי לעשות כן, מכל מקום מותר להחזיר ולשלם לו כפי מה שעולה במחיר המלא.

נימוק התשובה

בנידון הנ"ל יש לדון בשני אופנים. האופן הראשון אם היה כאן הלואת ממון, או מכירת נסיעה. והאופן השני הוא אם אין זה בכלל עושה סחורה בפרתו של חברו.

בנידון הראשון כפי מה שמקובל עכשיו, שבעלי הכרטיס מטעינים כסף לצורך שימוש כפי כל נסיעה שיזדקקו לה (ערך צבור). הרי שכאשר הוצרך לשלם עבור חברו אין זה מכירת נסיעה אלא הלואת אותו הסכום כפי מה שהוטל עליו לשלם. וכיון שהיה חברו זכאי להנחה בנסיעה, אינו משלם עבורו אלא כפי מה שצריך, וזוקף את החוב בהלואה.

וכיון שתשלום הנסיעה עבור חברו נעשה כהלואה, אין המלוה רשאי לגבות בזמן הפירעון יותר ממה שהלוה לו. וכל מה שגובה יותר, הרי זה ריבית קצוצה, האסורה מהתורה.

אך אם אינו מעכב את הפרעון, אלא משלם לו מיד באותו רגע, אלא שאין אפשרות לשלם על הנסיעה במזומן אלא על ידי כרטיס. נמצא שאין כאן הלואה כלל, ובזה יכול נותן לו מיד כפי מה שירצה.

וכמו כן באופן שמחויב הנוסע לשלם רק על ידי כרטיס רב קו ואין בידו אלא כסף מזומן, אם הסכימו מלכתחילה לשלם לחבר המחזיק כרטיס כפי מחיר מלא. כיון שאין עושים דרך הלואה אלא דרך מכירה. מותר לו לשלם לחבר גם כפי המחיר מלא, גם אם פורע לו אחר זמן, אף שהחבר לא שילם עליו אלא בהנחה.

הנידון השני באופנים שמותר לגבות מהחבר כפי מחיר נסיעה מלא, אם אין זה נחשב כמי שעושה סחורה בפרתו של חברו, וכבר נפסק בשולחן ערוך חושן משפט ?? דאין רשאי לעשות כן. כל זה דווקא באופן שבעל הפרה הפסיד מהקרן, וזה הולך ומרויח על ההפסד של בעל הפרה. אבל אם אין בעל הסחורה מפסיד דבר, אין זה בכלל עושה סחורה בפרתו של חברו, אלא כפי הדין של זה נהנה וזה אינו חסר, ולכן מותר לו לתת לחברו כפי מה שירצה.