כל הניסיונות שלי לנסות לקבל "אמא" ע"י אשתי רק החמירו את חיי ואת הנישואים שלי

לפני שאתם קוראים את המכתב המטלטל, 

בואו נבין איך הכל התחיל:

כבר שנתיים שאשתי לא מכינה לי אוכל

כבר שנתיים שאני נרמס בתוך ה"בית" שאמור להיות

המקום הכי חמים בשבילי,

אבל בפועל אני מעדיף לצאת מהבית,

להסתובב ברחוב, העיקר לא לפגוש אותה.

כך סיפר לי נחמיה (שם בדוי) לפני כמה חודשים בקליניקה

זה לא היה פשוט לדבר על מה קורה לו 

ומה הכאב שהוא חווה בגלל המצב

עשינו הרבה שיחות מעמיקות ותהליך

שבו התעמקנו במה שעובר עליו

ואז פעם אחת שאלתי אותו:

בא נתבונן ביחד, איך זה שאתה נותן למצב הזה להימשך כ"כ הרבה זמן?

מה בתוכך גורם שהמצב הזה יימשך, ולא תעמוד על שלך

ושם בתוך הכאב העצום

גילינו את ההגנה ש"אשתו" מגינה עליו

"בעצם קיומה"

הסיפור התחיל לפני כמה עשורים

כשההורים שלו נפרדו והתגרשו, 

ונחמיה מצא את עצמו נקרע בין ההורים,

וכך הוא מספר:

מול אמא תמיד הרגשתי לא אהוב

בעצם "אין לי אמא"

אף פעם לא חוויתי אהבה אמיתית מאמא

אהבה שאוהבים אותי סתם ללא סיבה.

הוא לוקח נשימה וממשיך:

מול אבא הרגשתי מקסים

הוא היה לוקח אותי לטיולים רחוקים

היה מפנק אותי במסעדות.

עד שיום אחד...

הרגשתי שמשהו לא טוב קורה ביני לבין אבא

הרגשתי שהוא נהיה עסוק מידי כדי להיות איתי

אני נהייתי מיותר בשבילו...

לאחר שבועיים גיליתי

שהוא התחתן,

והשאיר אותי לבד!!

מאותו רגע לא היה לי את האומץ 

לבקש לאבא שלי, להיות איתי!

כי פחדתי שאני יישאר לגמרי בלי אבא..

ואז נחמיה פתאום קלט:

זה בעצם הדפוס שיש לי היום מול אשתי,

אני לא מסוגל לבטא את הבקשה שלי

כי אני חושש שאני שוב יישאר לבד בלי אמא

ולכן אני נותן למצב הזה להימשך שנתיים

כי אם אנסה לדבר לבקש להביע..

אולי אשאר בודד לגמרי..

בעצם, קלטתי...

שבגלל שלא היה לי אמא

רציתי שאשתי תהיה אמא שלי,

בגלל החסר העמוק שהיה לי בילדות,

והיא לא נתנה לי את זה. 

השבוע לאחר תהליך מעמיק 

שבו הגענו לרגעים המטלטלים שלו

והוא הצליח לחוות הרבה דברים שהוא הדחיק בעבר

הוא כתב לעצמו מכתב תפילה

והנה הוא לפניכם:

אוי השם, 

עשיתי טעות איומה. 

מהרגע שפגשתי את אשתי, הבנתי הרגשתי והייתי בטוח שהיא "חייבת להיות מאוד חמה, אוהבת ואמהית כלפיי". 

בעצם, בלי מילים אני מחייב את אשתי להיות אמא עבורי, כי מעולם לא היתה לי אמא, והיא חייבת להיות ההשלמה של "אמא שלי"
היום אני פתאום מבין שהיא "לא חייבת" להיות אמא שלי.

במקום זאת, אלוקים, הרשה לי פשוט לשאול אותך, "מה אני עושה כדי למלא את הפער הזה של אף פעם לא לקבל את האהבה הראויה מאמא? 

אשתי לא אמורה לספק את זה, אז מי כן? 

אלוקים, 

אני לא יכול למלא את כל זה בעצמי. כל הניסיונות שלי לנסות לקבל את ה"אמא" דרך אשתי רק החמירו את חיי ואת הנישואים שלי. 

אני צריך עזרה!"
וזה הכי טוב שאני יכול לעשות. ואני יכול להתפלל בשבילך שתדריך אותי בדרך הנכונה או תיתן לי כמה תשובות.
עכשיו תוך כדי התפילה, הדבר היחיד שעלה בראשי זה שזה באמת רק פצעים שצריך לרפא. ואת זה אני יכול לרפא באמצעות טיפול יחד עם טיפול עצמי ולמידה לאהוב את עצמי וכו'.

המכתב הזה, הוא אחד הרגעים המטלטלים שהוא עובר

תוך כדי שהוא חווה את עצמו ממקום חדש

ממקום של איתנות פנימית.

כתב: הרב אפרים רכטשפר

לייעוץ וטיפול הקישו כאן [email protected]

או בווצאפ +972527605667