כיצד אנשים משתנים?

הרב ישראל גאולה

שלום בית - כיצד אנשים משתנים? - הרב ישראל גאולה  - 49841.jpg

יעל ומוטי עברו תקופה ארוכה של מריבות. יעל טוענת שמוטי תקיף ובקורתי כלפיה ואי אפשר כך לנהל יחסים תקינים. מוטי לעומתה טוען שהוא לא בקורתי כמו שהיא מתארת בכלל, אלא היא רגישה מאוד לכל דבר שאומרים לה ואי אפשר לדבר איתה, כי גם כשהוא מדבר איתה בצורה רגילה, היא מתעצבנת על כל דבר, ובכל פעם שהם מנסים לדבר על נושא מסוים, הם נכנסים לוויכוחים ולמריבות עד כדי צעקות ושתיקה רועמת. יעל תקפה את בעלה על הביקורתיות מצדו, ומוטי תקף אותה על הרגישות הרבה שלה.

ישנם שלושה יסודות שבהם נוכל לשנות את עצמנו: התנהגות, רגש וחשיבה. אבקש להסביר בקצרה את הקשר ביניהם.

כשאנו משנים את ההתנהגות שלנו לטובה, כמו למשל לומר היום לבני הזוג שלנו משהו מעודד: "אמש מאוד נהניתי לשבת איתך יחד ולאכול, צחקנו הרבה. תודה", או לעשות דבר מסויים עבורם, אנו משנים רק את רמת העשייה שלנו, ולמעשה, יתכן שאנו לא חושבים על משהו טוב באותו הרגע ואפילו אולי עובר עלינו יום "על הפנים" ואנו מרגישים לא טוב באותו זמן נתון.

כשאנו משתנים בחשיבה שלנו, אנו מתרכזים בדברים שאנו משתנים בהם, למשל, אנו מחליטים שצריך יותר לחייך בבית מכיוון שזה מעלה את איכות החיים. אנו משחזרים את אותם הרגעים בהם התמודדנו בצורה טובה יותר עם הילדים ובני הזוג כשחייכנו אליהם במקום לכעוס, וממשיכים להאמין שאפשר וכדאי להתמיד בדרך זו. יתכן שבאותם רגעי חשיבה אנו מרגישים מתוסכלים מכל מה שקורה סביבנו. אך בכ"ז אנו מנסים לשנות את זווית הראייה שלנו ולחשוב חיובי. אולם ע"פ רוב, זה נשאר ברמת הידיעה ולא יורד לרמת הביצוע.

כשאנו משתנים במישור הרגשי, אנו מרגישים בפועל אחרת. יתכן שזה מגיע כתוצאה מהמודעות לחששות שיש בנו מפני תגובות שליליות של אחרים כלפינו או מפני אכזבות אישיות מחוסר הצלחה שלנו בכל מיני דברים בחיים. בעקבות התגברות על אותו פחד או כישלון אנו חשים תחושת ניצחון המלווה בשמחה פנימית מעצמנו. תחושת סיפוק זו מאפשרת לנו להיות יותר פתוחים וקרובים אל בני הזוג שלנו בפועל.

למסקנה, נראה ששינוי רגשי הוא המשמעותי ביותר במערכת היחסים שלנו עם בה"ז ואגב גם עם הילדים. כשאנו מרגישים טוב יותר, זה משפיע לטובה גם על החשיבה וגם על ההתנהגות שלנו, ובסופו של דבר משתנה בנו זווית הראייה לאופטימית יותר וזה מתבטא בפועל  בגישה שלנו אליהם.

לסיכום. ישנן שתי רמות תקשורת המשפיעות על היחסים שבינינו לטובה או למוטב.

  • תקשורת מחשבתית, שכלית, הסברתית ומשכנעת.
  • תקשורת רגשית, תחושתית, מעודדת, אופטימית ומאמינה בטוב הטמון בנו.

בשתיהן נשתמש כדי להתקדם בחיים, אך נתמקד בתקשורת הרגשית מכיוון שהיא מעלה בבה"ז את המוטיבציה ומשפיעה בפועל על התנהגותו לטובה כלפינו.

נחזור אל יעל ומוטי.

ראשית, נבקש משניהם פעמיים בשבוע לשוחח בארבע עיניים באופן הבא.

בפעימה הראשונה:

  • הם יבחרו נושא אחד לדבר עליו.
  • משך השיחה כ- 20 דקות. 10 דקות לכל אחד.
  • טון הדיבור יהיה נמוך.
  • יעל תפתח את השיחה בה היא תספר לו את כל מה שהיא מרגישה ללא כל הפרעה .
  • מוטי יקשיב לדבריה, לתחושותיה ורגשותיה תוך שהוא מביט ישר אליה.
  • לא יהיו במשך השיחה תלונות, ביקורתיות, השוואה, השפלה, הקטנה, השערות, ציוויים ופקודות.
  • לאחר 10 דקות מגיע תורו של מוטי לדבר באותו נושא ללא הפרעה.
  • על יעל לבצע את הסעיפים 4-6 .
  • בתום השיחה כולה לא תהיינה מסקנות והחלטות מעשיות לגבי העתיד.
  • מטרת הפגישה לאפשר לכל אחד מהם למצוא בשני את תכונות האופי החיוביות שהתגלו תוך כדי שיחה ולומר לו את זה. כמו למשל: שימת לב, אכפתיות, איפוק, ראייה לרחוק, אבהות או אימהיות, התחשבות, רכות, חום, זריזות, חמלה וכיו"ב.

בפעימה השנייה שניהם יבצעו את השיחה כנ"ל, אך בפעם הזאת מוטי יתחיל את השיחה כשיעל מקשיבה.

לאחר שבוע ימים דיווחו השניים על רגיעה משמעותית ביחסים שביניהם. המריבות פסקו. מוטי אמר "סוף סוף הבנתי מה מפריע לה... זו הפעם הראשונה שהתחלתי לאות את הדברים כמו שהיא רואה". גם יעל גילתה שהיא מבינה את מוטי ומסוגלת לראות את הדברים מתוך נקודת מבטו.

יש לציין, שתרגיל זה שיפר מאוד את הרגשתם עד שחזרו עליו שוב מיוזמתם. כלומר השינוי בהתנהגות ובמחשבה קבלו חיזוק מעשי כתוצאה מהשינוי הרגשי.

כתב וערך: הרב ישראל גאולה

מרצה במכון 'ארנברג' להכשרת יועצים ויועצות זוגיות בירושלים. 

[email protected]


תגובות