האם אני הורה טוב? הרב ישראל גאולה

האם אני הורה טוב?

הרב ישראל גאולה

שלום וברכה.

השבוע נעסוק בתפקיד המרכזי שלנו כהורים.

חז"ל מכנים את תפקידנו כבעלי משפחה בכינויים "אבי מורי – אמי מורתי".

לא בכדי חז"ל חילקו את תפקידנו לשניים- הורים ומורים.  על ההבדל שביניהם נעמוד כאן.

תפקיד ההורה פירושו תמיכה בילד מיום היוולדו בכל מצב ובכל זמן. תמיכה זו שלנו תתבטא באהבה, באכפתיות, בהקשבה, בהשתתפות רגשית, בעידוד, בשיחות בחיבוק וכיוצא באלה.

לעומת זאת, תפקיד המורה שבנו הוא להדריך, להוביל, לפתח מיומנויות, לחלק סמכויות, להציב גבולות, להקנות ערכים מוסריים ועוד.

חכמינו ראו לנכון לשלב את שני התפקידים החשובים הללו כמהות אחת אצל ההורים, כשילוב של תמיכה והדרכה השלובות יחד לצורך גידולו וחינוכו של הילד בצורה היעילה ביותר בע"ה.

בהגדרת חז"ל תפקיד ההורות כאב ואם, קודם לתפקיד ההוראה וההדרכה כאמור לעיל:  'אמי' קודם ואח"כ 'מורתי'.  ובאמת, מוצא הילד את עצמו זקוק ראשית כל לאם תומכת ואוהבת. וע"ג תשתית זו נבנית דמותו וקומתו של הילד.

בעזרת העידוד והתמיכה ללא שיעור, שרק אמא ואבא יכולים להעניק, נבנה אצל הילד דימוי עצמי חיובי. הוא יזכור את המילים החמות שאמרו לו בזמנים לא קלים, את צלילי המחמאות שמילאו אותו באומץ להמשיך גם כשעמד מול אתגרי החיים, כמו שמגלה לנו הגמרא במסכת קידושין ל"א שהבן מכבד את אמו יותר מאביו וזאת מכיוון שאמו משדלת אותו להוציא את הכוחות הטובים שבו באמצעות פרסים וביחס אישי שמאמין ומחזק.

למשל, רגע של ניסיון שבו הצליח הילד להתאפק ולא כעס על אחותו, או שהתגבר על רצונו האישי וויתר לאחיו. אם התאפקות זו לא תעלם בהתרחשויות היום יום, אם ההורים משכילים לשמר אותה ע"י שידגישו באוזניו את גודל המעשה הנפלא שעשה ואת נחת הרוח שנגרם להם בכך, הרי שהילד יוכל להשתמש בזיכרון החיובי הזה כדי להתמודד מול ניסיונות נוספים ולהתגבר עליהם.

התייחסות נכונה של אב ואם במצבי ניסיון המסתיימים בהצלחה מצד הילד, מעניקה לילד אומץ ומשמשת לו הזדמנות לפיתוח אישיותו, ממלאת אותו בסיפוק עצמי ובהכרה ביכולותיו.

המורה תפקידו להורות את הדרך הנכונה בהתנהגות, בקבלת החלטות, בהתמודדות עם כישלונות, בדילמה שבין ה'רוצה' לבין ה'צריך', בין מה שנראה לעין ובין מה שיש בפועל, בין אסור למותר, בלקיחת אחריות על מילים שאמר, לראות את הטוב ולהיות מודע גם לצד השלילי, להתחיל משימה ולדעת להתמיד בה עד סיומה, לוותר ולעזור מתוך אמפתיה והזדהות, להבין את השונה ממנו ועוד.

לדוגמא: ההורים יודעים שהילד משתולל כשמבקרים אצל בני המשפחה. מתוך רצון טוב לחנך אותו להתנהגות נאותה, הם מסבירים לילד את החוקים שלהם לקראת היציאה אל המשפחה ואפילו בזמן שהותם שם כשהילד משתולל. הדרכה כזו איננה יעילה כלל. וגם אם הילד ייענה לדבריהם וירסן את עצמו, הרי זה מגיע ממקום של אי רצון פנימי שלו להסכים עם רצונם ולהיות טוב מעיקרא.

לעומת זאת, הורים יעילים ישכילו לדבר על ההתנהגות הראויה הזו מראש, בעודם בבית, בזמנים ניטרליים  במשך השבוע ושלא לקראת יציאה מהבית לביקור אצל המשפחה. המסרים והחוקים יועברו במשל או בסיפור מקרה דומה על אנשים או ילדים אחרים (בגוף שלישי), במטרה שהילד יתחבר אל המסר ויבין את הטוב שבו כולל ההשלכות השליליות. מטרת הסיפור היא לייצר לילד מציאות בה הוא מזדהה עם הטוב והנכון שבו מבחינה רגשית. נחזק את המסר שלנו בעוד כמה פעימות כנ"ל במשך השבועות הבאים ע"מ לאפשר לילד את תהליך הפנמת המסר. ומאחר שההורים מדריכים את ילדם בצורה נכונה, לכשיצאו לביקור בחיק המשפחה, יוכלו לעודד את אותם התנהגויות טובות שהילד מבצע (תפקיד ההורה שבנו)  ולעומת זאת, כשהוא מתנהג שלא כשורה, די להזכיר לו במילים בודדות ובקצרה את הסיפור או המשל כדי שהוא ייזכר בכל המסרים שלנו אליו (תפקיד המורה שבנו). ידוע שצמח צעיר גדל טוב יותר כשהוא מקבל שמש ומים ולא רוח קרה וגשם זלעפות.

לשמחתנו, המודעות כיום גדלה והורים רבים מודים שהם יותר 'מורים' ופחות 'הורים' ושואפים להגיע למקום טוב יותר בבניית הילדים.

כתב וערך: הרב ישראל גאולה

מרצה במכון 'ארנברג' להכשרת יועצים ויועצות זוגיות בירושלים. 

[email protected]