מהנדס בנייה? הרב ישראל גאולה

מהנדס בנייה?

הבה נבחין בין מבנה לקוי של בית לבין מבנה תקין של הבית:

המבנה הלקוי מושתת על חשדנות בשני, ציפיות לתוצאות ולהישגים בעיקר.

פנים הבית מלא במתח, ביקורת, אשמה, זלזול, הצדקת הטעות, אכזבה ותסכול.

מעטפת ההגנה החיצונית של הבית מורכבת מהפחדה, תקיפות וכעס.

המבנה התקין מושתת על חום, אהבה, התמקדות בתכונות אופי חיוביות.

פנים הבית מלא ברוגע, הערכה, עידוד, הקשבה, הדרכה, ביטוי רגשות ולקיחת אחריות על טעות שנעשתה.

מעטפת ההגנה החיצונית של הבית מורכבת מסבלנות, הבנת השונה ממני, כבוד הדדי, ומרצון אישי להעניק.

סקר מעניין ומחכים על ההבדל בין התודה לבין המחמאה, גרם לשינוי חיובי בצורה משמעותית במבנה הלקוי של הרבה משפחות. להלן הסקר:

ש. מה ההבדל בין תודה לבין מחמאה?

ת. תודה מגיעה על הפעולה שנעשתה למעני.

המחמאה מגיעה על הצורה והאופן שהפעולה נעשתה עבורי.

למשל, בני רץ להביא לי כיסא לישיבה. אודה לו על הכיסא ואעריך את האכפתיות והדאגה שלו אלי שהתבטאו במהירות שבה עשה אותה.

ש. מה המטרה של כל אחד מהם?

ת. התודה מביעה את הכרת הטוב שלי אליו. היא סוג של 'תשלום' שלי על הטובה שקיבלתי. וגורמת לי הרגשה טובה של נתינה מסוימת בחזרה.

המחמאה גורמת לי להתמקד בטוב שבאישיותו של הנותן. מעניקה לנותן הרגשה של עוצמה פנימית.

ש. מי מבין השניים חזק ועוצמתי יותר?

ת. המחמאה והפירגון שגורמים לקרבה גדולה יותר בין השניים מאשר אמירת תודה.

ש. מי מהם מצוי יותר בפועל?

ת. התודה שכיחה יותר בחברה. לצערנו המחמאה נדירה יותר.

ש. מדוע אנשים ממעטים לומר לבני הזוג ו/ או לילדים מחמאה ופירגון?

ת. 1. כאשר מפרגנים לשני, נוצרת בי תחושה של פחיתות ביחס אליו.

    2. יש תחרות סמויה ומשחקי כוחות כמו מי מהם יותר חכם, מבין, צודק וכיו"ב.

    3. אנשים לא רגילים להחמיא ולפרגן זל"ז.

    4. אוצר מילים דליל מאוד.

    5. מחכים שהשני יתחיל.

    6. חוויות ילדות לא נעימות שייצרו סלידה מזה.

    7. חשש מתגובתו השלילית של השני על המחמאה שלי.

לסיכום- מחמאה ופירגון תקינים בנויים מארבעה שלבים:

1. לציין את המעשה שהשני עשה.
2. לציין את תכונת האופי הטובה שיש בשני שגרמה למעשה.
3. לציין את ההשפעה הטובה שנוצרה לי ממנו.
4. להודות לנותן במילים גדולות.

למשל. הילדים התקלחו והשאירו את המגבות על הרצפה. בעלך הרים ושם אותן בסל הכביסה. לא להתעלם מפעולה זו אלא התייחסי אליה ותחמיאי לו:

"אני שמה לב שהרמת את המגבות וסידרת את המקום.

אני מעריכה  ואוהבת את האכפתיות שיש לך לבית ואת החינוך שלך לילדים.

נעים ומרגיע להיות בבית כזה מסודר.

אין לי מילים להודות לך, נשמה טובה שלי! אני פשוט גאה בך! אני רואה שממש אכפת לך ממני."

למסקנה- הצורך הבסיסי ביותר של אדם (בני הזוג והילדים) הוא להרגיש אהוב, רצוי ומקובל בקביעות (גם כשלא עושים את מה שביקשנו) ולא כפרס ותשלום על משהו שעשה.

בהיעדר תחושות אלה, מועצמים רגשות הריחוק והניכור לרמה שקשה להתמודד איתה.

אוירה של חום, אהבה, הערכה ועידוד נוצרת אך ורק ע"י אמירה מפורשת וברורה של חיבה ואהבה שנאמרים מידי יום בבית.

התוצאה מהנ"ל מוכחת: התפתחות ריגשית, ראייה חיובית, יכולת התמודדות מול קשיים, דימוי עצמי בריא, בגרות נפשית, בטחון עצמי, שלווה פנימית, יכולת להחזיר ולהעניק חום ואהבה, הילדים בע"ה יטיבו להסתדר עם בני הזוג שלהם בעתיד. נחת של ההורים כשיגיעו לגיל השלישי בבריאות עדי זקנה ושיבה.

כאן בשבילך

ישראל.

לתגובות ומענה לשאלות 0544-789-300