כל ההלכות הנחוצות לשבוע שחל בו תשעה באב - הרב דוד שלום נקי

 דיני שבוע שחל בו תשעה באב

חומרת השבוע

שבוע שחל בו תשעה באב, חמור יותר מהימים שקודם לכן, כיון שקרבים אנו יותר ליום הכאוב ביותר לעם ישראל שבו נשרף בית מקדשנו ותפארתנו שהיה מכפר עוונותינו מידי יום ביומו, כמו שאמרו חז"ל (מדרש תנחומא פנחס יג): "מעולם לא לן אדם בירושלים ועוונו בידו. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עוונות שנעשו בלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עוונות שנעשו ביום". על כן, אסרו בו חכמים כמה דברים, כדלהלן.

תספורת

ראש, זקן, שפם

אסרו חכמים להסתפר שער הראש ולגלח שער הזקן בשבוע שחל בו תשעה באב, ואין לספר גם את בניו הקטנים, מפני שיש לו הנאה וקורח רוח כשהם מסופרים יפה. אולם שפם המעכב את האכילה, מותר לגלחו. ומנהג בני אשכנז שלא להסתפר ולא להתגלח כבר משבעה עשר בתמוז, כמבואר לעיל. (ריח, רכו)

בעלי שמחה

אין לחתן בר מצוה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן, אין לבעלי ברית [המוהל, הסנדק ואבי הבן] להסתפר או לגלח הזקן בשבוע זה. (ריח, רכד)

נשים

מותר לנשים להסתפר בימים אלו, ובפרט כשיש צורך בדבר, כגון בחורה העומדת להשתדך, וכל שכן אם היא משודכת כבר ורבו שערות ראשה. ומיותר להזכיר שאסור לאשה להסתפר אצל איש, או לאיש להסתפר אצל אשה, וכמה איסורים חמורים מן התורה עוברים שניהם, וגדול עוונם מנשוא. והיודע ומכיר אנשים כאלו, חייב להוכיחם ולהסביר להם את חומרות העוונות הגדולים שהם חוטאים ומחטיאים את הרבים. ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב. (פנים מאירות, עקרי הד"ט, הגרש"ז אוירבך. קסג)

סירוק השיער

מותר להסתרק במסרק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפילו בתשעה באב עצמו, כמו שמותר לאבל להסתרק בתוך שבעת ימי אבלות. (שו"ע והרמ"א יורה דעה סימן שצ ס"ו. רטז)

כיבוס בגדים

איסור כיבוס

אסור לכבס כל בגד בשבוע שחל בו תשעה באב, בין הבגדים העליונים, ובין בגדי הזיעה הקרובים לבשרו. וכן אסור לכבס מגבות, מפות שלחן, סדינים וכדומה, אפילו במים לבד בלי אבקת כביסה. ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה כבר מראש חודש אב, כמבואר לעיל. (סימן תקנא ס"ג. רכט)

גם אם אינו לובש את הבגדים אלא לאחר תשעה באב, אסור לכבסם. (סימן תקנא ס"ג)

בגדי ילדים

אסור לכבס גם בגדי ילדים קטנים. ומכל מקום בגדי ילדים עד גיל שלוש לערך, מותר לכבסם במכונת כביסה אפילו הרבה יחד, שכיון שמתלכלכים תמיד, לא אסרו בהם חכמים. (רכו)

מכבסת גוי

אין לתת את הבגדים אפילו למכבסה של גוי שיכבסם. אולם מותר למוסרם לגוי קודם לכן, אף שיכול להיות שיכבסם בשבוע זה. (סימן תקנא ס"א. רלז)

ואומנם, התבאר לעיל בדיני "חודש מנחם אב", שמלאכות שאין לעשותן על ידי ישראל לאחר ראש חודש כבניית בית להרווחה או צביעת בית וכדומה, מותר לעשותן על ידי פועלים גויים, ואפילו בתשעה באב עצמו, כי לא אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה, אלא בשבת ויום טוב וחול המועד, שאלו ימים הנקראים בתורה "מקראי קודש", אבל בימים אלו שאין איסור מלאכה בהם אלא מתורת מנהג, מותר לעשות על ידי גוי, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן תקנד סכ"ב). ואם כן, מדוע לא נתיר לתת את הבגדים למכבסת גוי שיכבסם? יש לומר שהחמירו בכיבוס הבגדים אפילו על ידי גוי, משום שיש לאדם הנאה וקורת רוח לראות את בגדיו מכובסים, ומסיח דעתו מהאבלות על החורבן. והרי מטעם זה אסרו לכבס את הבגדים אפילו על מנת שלא ללובשם אלא לאחר תשעה באב. (רלז)

לבישת בגדים מכובסים

לא רק אסרו חז"ל לכבס בגדים בשבוע זה, אלא אסרו גם ללבוש בגדים מכובסים. וכן לא יציע על מיטתו סדינים ומצעים מכובסים. ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה כבר מראש חודש אב. (סימן תקנא ס"ג. רכט)

בגדי זיעה

בגדי זיעה שעל הגוף, כגון: גופיה, בגד תחתון וגרביים, שרגילים להחליפם בתדירות מפני הזיעה, מותר להחליפם וללובשם כשהם מכובסים בשבוע זה. (פתחי תשובה בשם לחמי תודה, מטה משה, דברי חכמים, ויברך דוד, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, רבבות אפרים, אבני ישפה, עמק יהושע ועוד. רכט). [כן הדין גם באבל היושב שבעה, ויש לו צער להישאר עם אותם בגדי זיעה כל השבוע, ובפרט בימי הקיץ החמים, שרשאי להחליפם בבגדים מכובסים. (חזו"ע אבלות ב רפב)]

מגבות מכובסות

מותר להשתמש במגבות מכובסות בשבוע זה. (ט"ז סימן תקנא ס"ק ד. ת"ה קסז) ונראה הטעם כיון שרגילים להחליפם בתדירות מפני שמתלכלכים תמיד, שהרי מטעם זה מותר לכבסם בחול המועד, לכן נעשה דינם כבגדי זיעה שמותר להחליפם.

כיבוס סדינים לאורח

המתארח בבית חברו, שהרגילות היא להחליף למיטת האורח סדינים ומצעים מכובסים משום נקיות, כי לא נעים לאורח לישון על מצעים שישן עליהם חברו, מותר להחליפם אף בשבוע זה. (מנחת יצחק, ציץ אליעזר, עמק התשובה, קנין תורה. רלב)

הכנת בגדים

מכיון ששורר חום רב בתקופה זו, ולא שייך להשאר עם אותם בגדים [חולצה ומכנס] כמה ימים, לכן ישנה עצה טובה, שקודם שבוע זה [או קודם ראש חודש לבני אשכנז], ילבש את בגדיו [מכנס, ומספר חולצות כפי הצורך לאותם ימים] זמן מועט, וכיון שלבשם כבר, אינם נחשבים כבגדים מכובסים, ומותר ללובשם ולהחליפם בשבוע זה. (רכט)

זמן מועט - מה שאמרנו שדי ללבוש את הבגד זמן מועט, היינו אפילו דקה אחת (הש"ך, תורת חסד, בית יהודה עייאש, עיקרי הד"ט, דרכי חיים ושלום. רלא). [כן הדין גם באבל היושב שבעה, ויש לו צער להישאר עם אותה חולצה כל השבוע, שרשאי ליתן לאדם אחר שילבש את חולצתו אפילו דקה אחת, ואז אינה נחשבת כמכובסת, ורשאי יהיה ללובשה (חזו"ע אבלות ב רפג. רל). אלא שבאבל על אביו או אמו, יצטרך לקרוע שוב את החולצה שהחליף, אבל על שאר קרובים אינו צריך. (שלחן ערוך יורה דעה סימן שמ סי"ד. חזו"ע אבלות א רלד)]

כבוד הבריות - כל אדם יאמץ לעצמו את העצה הנ"ל, שהרי אמרו חז"ל (מסכת מגילה ג ע"ב): גדול כבוד הבריות שפעמים דוחה אפילו איסור תורה. ואם לא יחליף את בגדיו למשך כמה ימים, יגרום צער לסובבים אותו, ופעמים אף לחילול ה' בציבור וכנ"ל.

שכח להכין בגדים - אם לא הכין בגדים לצורך שבוע זה, רשאי להניח את הבגד על הרצפה לאיזה זמן שהוא וללובשו. ואפילו בתשעה באב, רשאי לעשות כן. (מהר"ש מלובלין, הררי קדם, בית דוד. רלב)

בגדים מכובסים לצורך מצוה

טלית - לא אסרו ללבוש בגדים מכובסים של מצוה, על כן מותר ללבוש טלית מכובסת ומגוהצת. (שו"ת רב פעלים. רלב)

חז"ל דרשו (מסכת שבת קלג ע"ב) על הפסוק: "זה אלי ואנוהו", התנאֵה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה - בדיו נאה, בקולמוס נאה ובסופר אומן. על כן, על כל אדם להקפיד תמיד ללבוש טלית גדולה לתפילה וטלית קטנה שעל בגדיו נאה ומכובדת, ולא כאותם שאינם מחליפים את הטלית אף שכבר נעשית צהובה, ואין ראוי ללובשה כך. וישתדל שיהיו לו כמה טליתות קטנים להחלפה כפי הצורך, ובפרט בימי הקיץ החמים שמזיע. וביזיון למצוה, שאת שאר בגדיו הוא מחליף יום יום ומכבס, ואילו בגד של מצוה, אינו מכבס אלא לאחר זמן רב. וכמבואר בחוברת "סדר היום בהלכה ובאגדה".

מזל טוב - ברית מילה שאירע בשבוע זה, מותר לבעלי הברית [המוהל, הסנדק ואבי הבן], לאם התינוק, ולאשה הנושאת את התינוק אל המילה, ללבוש בגדי שבת שאינם מכובסים [דהיינו שלבשו אותם מעט קודם לכן]. והוא הדין לחתן בר מצוה שחל יום הולדתו ה-13 בשבוע זה. (רכד, רלד) וכן לאבי הבן הפודה את בנו הבכור, ולאמא הנושאת את בנה, ולכהן.

שאר הקרובים של בעלי השמחה המקילים ללבוש בגדי שבת שאינם מכובסים, יש להם על מה לסמוך, ובתנאי שאילו היתה השמחה גם בשאר ימי השנה, היו לובשים בגדי שבת. ועיין בשערי תשובה (סימן תקנא) שכתב, הסבים [אביו של אבי הבן ואבי היולדת] והסבתות נוהגים ללבוש בגדי שבת. וכמדומה שנוהגים להקל בזה גם שאר הקרובים אשר דרכם ללבוש בגדי שבת, אילו היה בימים אחרים. כי יש צער לאבי הבן והיולדת כשאין הקרובים משתתפים בשמחתם בלבישת בגדים לבנים. עי"ש.

בעלי השמחה עצמם יכולים להקל ללבוש אפילו בגדים בצבע לבן שהם נאים ומיוחדים יותר מסתם בגדי שבת. אבל אם חלה הברית בתשעה באב ממש, לא ילבשו בגדי לבן אלא בגדי שבת שאינם מכובסים. (רלד)

 רחיצה

חמים או קרים

מנהג בני ספרד שלא להתרחץ במים חמים בשבוע זה, אבל במים קרים מותר להתרחץ ואפילו עם סבון. (רלח)

יש להבהיר, כי רחיצה זו שאנו אומרים שתהיה במים קרים, אין צריך שיהיו המים קרים מאוד שיקשה עליו להתקלח, אלא רשאי לפתוח מעט את ברז המים החמים, כדי להפחית את קור המים, באופן שנוגע במים ומרגיש מעט קרירות. (רמג)

רפואה

מי שזקוק להתרחץ במים חמים למטרת רפואה, אף שאינו חולה, מותר, וכל שכן אם הוא סובל מטחורים שרפואתו לשבת באמבטיה במים חמים, שבודאי מותר. ועיין היטב לעיל בסוף דיני "חודש מנחם אב". (רלח, רמז)

מקוה

מותר לטבול במקוה טהרה כדי להתפלל וללמוד תורה בקדושה. ואם קשה לו לטבול במים צוננים, יטבול במים פושרים או חמים, שאין זו רחיצה של תענוג. (רמד)

קטנים

מותר לרחוץ את הילדים הקטנים במים חמים כפי הרגלם בשאר הימים. על כן, ילדים הרגילים להתקלח בכל יום, ובפרט בימים חמים כאלו, מותר לקלחם במים חמים בכל יום מימי השבוע שחל בו תשעה באב. אבל ילדים הרגילים להתקלח שלוש או ארבע פעמים בשבוע, יתקלחו גם בשבוע זה כך. (חמד משה, קנה בושם חלק א סימן לב. ועיין שלחן ערוך סימן תרטז ס"א, חזו"ע ימים נוראים שמ. רמה)

נשים

נשים שקשה להן לרחוץ במים קרים, יכולות לרחוץ במים חמים, כדי שלא יתגנו על בעליהן. (מהריק"ש, שלחן מלכים. רמו) ואשה שהגיע זמן טבילתה, חופפת ורוחצת במים חמים דוקא ללא שום שינוי משאר ימות השנה. (ת"ה קעז)

דברים המותרים בשבוע זה

גיהוץ בגדים

מותר לגהץ את בגדיו בשבוע שחל בו תשעה באב. (רלח)

גזיזת הציפורניים

מותר לגזוז ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב. וכל שכן בערב שבת חזון, שמותר לגוזזן לכבוד שבת. ויש להזהר תמיד לגזוז את הציפורניים העודפות על הבשר, מפני ששם נתלים החיצונים ויונקים ממנו. ומפאת חומרת הדבר, כתב הגאון רבנו יוסף חיים, שאפילו בתשעה באב יגזוז אותן, אם הן עודפות על הבשר. (מגן אברהם, אליה רבה, נודע ביהודה, שלחן מלכים, שואל ונשאל, רב פעלים ועוד. רכז)

כתב בשו"ת מהר"ם חלאווה (סימן י): אין ספק בעיני שמותר ליטול ציפורניים במספריים בשבוע שחל בו תשעה באב, שאין לנו לאסור אלא דברים שאמרו חכמים בפירוש, אבל להוסיף עליהם וללמוד מאבל, אין לנו. ועוד שאבלות ישנה של תשעה באב קלה מאבלות חדשה, ואין למדים קל מחמור להחמיר עליו.

צחצוח נעליים

מותר לצחצח נעליים בשבוע זה, שלא אסרו חכמים אלא כיבוס ולא דבר הדומה לכיבוס, ואין צורך להחמיר בזה כלל. (רי, רטו)

ניקיון הבית

מותר לכתחילה לשטוף את הרצפה עם חומרי ניקוי בימים אלו, שאין זה בכלל כיבוס שאסרו חכמים, ואין צורך להחמיר בזה כלל, שאין להימנע מדברים הגורמים חוסר ניקיון בבית. ובפרט כשישנם תינוקות קטנים הזוחלים ויושבים בבגדיהם על הרצפה ועלולים להתלכלך מאוד מזוהמת הקרקע. מה גם שיכול לגרום מחלות, חס ושלום. וכתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א: "וכן אנו נוהגים להקל בזה לשטוף ולהדיח את הרצפה עם חומרי ניקוי בכל תשעה הימים". ואמנם בתשעה באב עצמו, לכתחילה טוב שלא יעשו כן, כדי שלא להסיח דעת מהאבלות על החורבן בעיסוקם בניקיון הבית. (ריד, רמח, דש)

מתי אין דין שבוע שחל בו

תשעה באב שחל להיות ביום ראשון, או שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, אין לשבוע שלפניו ולא לשבוע שלאחריו את כל הדינים האמורים לעיל בשבוע שחל בו תשעה באב. על כן, מותר לבני ספרד להסתפר ולהתגלח בשבוע הקודם ושלאחריו. וכן מותר לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים, וכן מותר להתרחץ במים חמים. (סימן תקנא ס"ד. ת"ה קנג, קסח, קעב)