כשרות המאכלים-תהליך ייצור בתעשיה חלק ב

1. דבר שנתבטל בשישים קודם הפסח, אם אינו דבר המעמיד מותר בשימוש בפסח, והמחמיר תע"ב. ולכן:

1. שמן סויה אם קונים מהכשר מהודר אין בעיה, אמנם בהכשר שאינו מהודר יש תערובת של 1/2% -1% של דגנים, מותר מעיקר הדין. לוקחים את הפולים של הסויה בחברה כמו סולבר שמחוייב לשווק קמח סויה ללא גלוטן, הוא מנפה את הקמח ואין חיטה אחת, שוברים את הסויה מחממים מועכים קולים שופכים קיטור ועושים מהם כמו במבה ארוכה ונכנס לתנור שם עושים נשפך עליו אקסל  שזה בנזין הבנזין נכנס לתוך הבמבה וממצה את השמן שיש בפנים, בסוף התנור יוצא מוצק בצד אחד והקמח מצד שני שראוי למאכל אדם, השמן בתחילתו עכור ממצים ממנו את הלציטין שממנו עושים שוקלד ואח"כ מתחילים לעשות זיקוק על ידי כל מיני חומרים. כנ"ל שמן קנולה אבל כמות השמן בקנולה מגיעה ל45%. גם בשמן רגיל שאין בו הכשר לפסח אם עירב בתבשיל כבר נתבטל קודם הפסח כיון שאף בלא כל זה בודאי יש ביטול בשמן. (גם אינו ברור ששמן חיטה מחמיץ, יש תשובה של הרב אלישיב בזה ששמן חיטה אינו מחמיץ). וגם יש מחלוקת הנו"ב ושאר פוסקים האם נפט יכול להחמיץ או לא, וכאן שהשמן מופק באמצעות בנזין יש לצדד שלא החמיץ כלל.
2. יין שלא נזהרו בהכנתו ומצאו בו כמה גרגירים של חיטה, מעיקר הדין בטל ולא אומרים שהאיסור חוזר וניעור.
3. אותו הדבר אם הכינו ריבה בבית ולא נזהרו כל כך מחמץ, ואפי' בשלו בכלי חמץ, וכעת רוצים לאכול ממנה בפסח, הגרע"י מתיר, משום שאפי' אם נאמר שהכלים היו בני יומן, בכל זאת הוי ליה נ,,ט בר נ,,ט דהיתרא ושרי.
4. כמו כן יש דברים שהבד"ץ נותן כשרות לימות השנה בלבד, ולימות הפסח זה רבנות, שמותר מעיקר הדין לאכול מאותם מאכלים, כגון מלפפון חמוץ, תירס, וכדומה. משום שכל החשש שמא תהליך הייצור לא נעשה בצורה סטרילית. בכל אופן יש להיזהר שלא לקנות מדברים אלו בתפזורת.

קוקה קולה ושאר פנטה למיניהם כשרים לפסח למהדרין  יש חומר שהוא חלק ממרכיבי הקולה והוא נקרא (גליצירין) שהוא נעשה משומן מן החי והם מחשבים את המתיקות של הגליצירין ומורידים בסוכר, נמצא שאתה טועם טעם של איסור בתוך הקולה, ואין בתהליך זה שום פגימה באמצע (גם ג'לטין כיום אין עובר פגימה בתהליך אלא ראוי כל הזמן לאכילה,  יש חוק שאוסר להשתמש בסודה קאוסטיק למזון) ולרב לנדא עושים חומר זה מן הצומח אמנם יכול להיות שבצבע מאכל יש קטניות וכן בדיאט שאין בו הכשר של הרב לנדא יש קטניות ולכן לאוכלי קטניות זה כשר למהדרין. ובפרט שמקפידים במפעל שיהיה כשר לפסח כל השנה, ולכן ניתן לשתות פאנטה מכל הסוגים.

1. סיפור על משקה אוכמניות שכתוב ברשימה של בד"צ לונדון שהם כשרים, והיה בזה חומר שנקרא (אינפוסיינינס) צבע אדום כחול שעושים אותו מקליפת ענבים, שלח שאלה לרוב אגף הכשרות שלהם ושאל אותו האם יש לך חומר זה שלא נעשה מקליפת ענבים והוא ענה לו "ברמה של בדיקת החומרים הללו אין יורדים עד כדי כך לבדוק אותם", ואז שלח למפעל שיש לו אלרגיה לענבים והוא שאל האם יש בחומר הזה ענבים ותוך שעה קיבל תשובה שצבע זה נעשה מענבים. מספר e120 נעשה מחרק שהם ממש טריפות. לכן צריך להבין בחומרים יש חומרים רבים שעושים אותם מעמילנים.

1. כל דבר שאינו ראוי למאכל אדם ואין ראוי לחמץ בו עיסות אחרות מותר ליהנות ממנו בפסח, ולכן אוכל של דגים אינו צריך הכשר, אבל אוכל של כלבים שראוי לאכילת אדם, והרבה אנשים טועמים את האוכל הזה, יש בזה בעיה של חמץ וצריך הכשר לפסח.
2. יש הרבה מוצרים שיש בהם חומצת לימון שנחלקו בה הפוסקים האם צריכה הכשר לפסח, חומצת לימון מופקת מחמץ אבל נפגמת באמצע, ומרן הגרע"י התיר להשתמש בחומצת לימון, והגרב"ץ אבא שאול אסר, וכן נוהגים כל ההכשרים הטובים לאסור חומצת לימון, וכיום יש חומצת לימון כשרה לפסח. ולדוגמא:

1. ארטישוק – מורחים אותו בחומצת לימון כדי שלא ישחיר.
2. בהרבה סלטים שקנויים בחוץ יש חומצת לימון.