הלכה יומית - ברכת האילנות ב'

אם לא בירך ברכת האילנות כשראה אותם עם פרחיהם בתחילת חודש ניסן, אף על פי כן בדיעבד יוכל לברך ברכת האילנות אחר כך במשך כל החודש, כשיראה פעם נוספת אילנות עם פרחיהם והזריזים מקדימים למצות לברך בהקדם כל מה שאפשר. ואין להשהות הברכה כדי לברך בצבור.

לכתחילה אין לברך בחודש אדר אלא ימתין לחודש ניסן, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אבל אם לא נזדמן לו לברך ברכת האילנות עד שיצא ניסן, רשאי לברך ברכת האילנות בחודש אייר.

 ולא יאבד ברכה יקרה זו מידו, ויסמוך על דברי הפוסקים שניסן לאו דווקא, ובלבד שיהיו עדיין האילנות בפריחתם, ולא גדלו פירותיהם. 

ובמקומות שפריחת האילנות בתשרי או בחשון, רשאים לברך ברכה זו בשעת פריחתם, שלא דיברו חכמים אלא בהוה. והוא הדין שרשאים לברך בחודש אדר כשפריחת האילנות באותו מקום בחודש אדר.

אם לא בירך עד שגדלו הפירות, שוב אינו מברך וכל שנפלו הפרחים אפילו לא גדלו הפירות באופן שראויים לאכילה, רק התחיל גידול הפרי אין לברך ברכה זו. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול בו חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.

סומא לא יברך ברכת האילנות, שברכה זו תלויה ב"ראיה", והוא אינו רואה, ואינו דומה לברכת יוצר המאורות דהתם זהו ברכת השבח על תיקונו של עולם שהשמש זורחת כסדרה כל בוקר אבל בברכת האילנות הגמ' וכן הש"ע כתבו בלש' הרואה שצריך שיראה ויברך וכעין זה שסומא אינו מברך ברכת מאורי האש וכן ברכת הלבנה לפי שהם תלוים בראיה.

ונכון שישמע מפי שליח צבור המברך ויצא ידי חובה לכל הדעות. אבל המרכיב משקפים לעיניו, הדבר פשוט שרשאי לברך, שראיה דרך זכוכית ראיה גמורה היא, ואפילו אם היו לו משקפים כהות, כגון משקפי שמש, שפיר דמי לברך.

כתב וערך:

הרה"ג שלמה שרגא שליט"א

דיין ומו"צ וראש כולל פעה"ק ירושלים תובב"א