שאלה: האם מותר לכבס הבגדים בחול המועד כאשר יש ריח רע היוצא מתוך הבגדים ומטנף את הבית?

תשובה: יש לדון כאן מצד דהאם משום כבוד המועד שיש בבית ריח רע התירו לכבס. כמו כן יש לדון דשמא הבגדים יתקלקלו אם לא יכבסום. והנה כבר כתבנו שאם יש חשש קלקול לבגד מותר לכבס בחול המועד. אבל לגבי הריח הרע אצטט מה שכתב בילקו"י (יו"ט וחול המועד, עמ' תתכט) נראה דבאמת אם די להם בשריה במים וסחיטה לבד, מבלי לכבסם כיבוס גמור, לכאורה למה יכבסם. ואף שבשבת שרייתו במים לבד זהו כיבוסו, וא"כ מאי נפ"מ אם יוסיף לכבסם כיבוס גמור בחומרי ניקוי ושפשוף. וכ"כ להדיא בשו"ת מהרש"ם (ח"ז סי' קל) דאמרי' לגבי חוה"מ דשרייתו היינו כיבוסו. מ"מ אפשר שבחוה"מ מעיקר הדין שרייה במים לבד אין בה כל איסור. והגם שחכמים גזרו שלא לכבס במועד, אפשר שבבגד כזה כיבוס למחצה באופן שעדיין אינו ראוי ללבישה, אין בו שום איסור. ולכן איך נתיר לו לכבסם כיבוס גמור. אלא דמאידך גיסא יש סברא, דכיון שמכבס את הבגד רק בשביל שלא יתקלקל, ולא ע"מ ללבשו, אפשר שאין זה בכלל גזירת רז"ל, ויהיה מותר לכבסו כיבוס גמור. וצ"ע. ובס' חוט שני (עמ' רלה) כתב להסתפק אם יש בחוה"מ איסור שריית בגד במים. ודעת הגריש"א לאסור אפי' לשרות בגד במים בלי כיבוס (לקנות חכמה חוה"מ עמ' ו'). וע"ע בתש' מהרש"ם (ח"ז סי' קל). אך הנה מנהג פשוט בכל ישראל להרטיב מגבת במים בחוה"מ בשביל הלולב. וכבר כתבנו שמצד איסור מלאכה אפשר שבמועד אין זה נחשב מלאכה האסורה במועד. ועוד, שאפי' בשבת נחלקו בזה הראשונים אם שייך שרייתו זהו כיבוסו בבגד נקי, ולכן בחוה"מ שאיסור מלאכה מדרבנן, אין להחמיר. וכ"ש כשעושה זאת לצורך המועד, ואין בזה כל חשש גם מצד גזירת חכמים שלא לכבס, שבבגד נקי ודאי אין כל חשש של גזירת כיבוס. ואם נתרבתה הכביסה בחדר האמבטיה או בתא הכביסה, ונודף משם ריח לא טוב באופן שבני הבית רגישים לזה, וגורם להם צער במועד, נראה שמותר לשרותם במים ולייבש, ע"כ ע"ש. 

לכן להלכה בנדון שלנו, או יניח אותם בשקית שלא יצא מהם ריח רע, ואם יהרוס את הבגדים או יתקלקלו על ידי כך, או  שזה לא עוזר, ניתן להשרותם במים בלבד ללא חומר ניקוי וכדו'.