הלכות יום הכיפורים שחל בשבת - תשע"ח - הרב מאיר פנחסי

הלכות יום הכיפורים שחל בשבת  - תשע"ח

 יום שישי ערב כיפור

• מצווה להרבות באכילה ביום זה, ואע"פ שעיקר מצוות האכילה היא ביום, נכון להרבות באכילה גם ביום ה' בלילה. (מג"א סי' תרד סוס"ק א' בשם השל"ה, פרי חדש שם סק"א, וע"ע בשו"ת אול"צ ח"ד עמ' פג. ואע"ג דיש חולקין עי' בהגר"א סו"ס תרד מ"ש להוכיח מרש"י כתובות ה. ועי' ברכ"י שדחה ראייתו. מ"מ בעשי"ת אנו משתדלין להחמיר מה שאפשר). וע"פ הקבלה צריך לאכול ביום זה שיעור שני ימים אם אפשר, כדי לתקן יום זה באכילה וכן כנגד יום העשירי שהוא יוהכ"פ. (בא"ח פ' וילך או' א', כה"ח או' ב').
• גם נשים חייבות להרבות באכילה ביום זה, וכן חולים האוכלים בשיעורים או הפטורים מלצום לגמרי, מ"מ ירבו באכילה ביום זה. (שו"ת רע"א סי' טז, שו"ת כת"ס סי' קיב, חזו"ע - ימים נוראים עמ' רלב, אול"צ שם דלמעשה אנו נוקטים כב' הטעמים להחמיר).
• יש לכוון במצוות האכילה ביום זה לשם מצווה, ואם לא כוון לשם מצווה כגון, שאכל ארוחת הבוקר כהרגלו בכל יום, לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. (דקיימ"ל דמצוות צריכות כוונה, ראה שו"ע סי' ס, וגם לשיטת הרדב"ז והמג"א דס"ל דזהו במצוות דאו', מצוות אכילה ביום זה לדעת הר"מ הוי מה"ת וכמ"ש השו"ע סי' תקע ס"ג. ודברי החיי"א הנז' במ"ב סק"י, אינם שייכים בנד"ד, ודו"ק).

טבילה

• בטבילה זו יש להקפיד בענייני חציצה, לפי שחמורה טבילה זו משאר טבילות השנה, וע"כ יש לקצוץ ציפורניים, לחצוץ בין השיניים, וכן לסרוק שערות הראש והזקן. (מטה אפרים סי' תרו ס"ח, מ"ב סי' תרו ס"ק כו, כה"ח שם או' נח, חזו"ע עמ' רמז, הערות למ"ב הוצאת 'דרשו' סי' תרו הע' 46).
• אם אינו יכול לטבול במקווה מכל סיבה שהיא, יעמוד תחת הברז במקלחת כ 2-3 דקות (כדי שיעור 12.5 ליטר, ושיעור הזמן - תלוי בלחץ המים שבברז) ברציפות ללא יציאה וחזרה. (מנחת יצחק ח"ד סי' כא, ישכיל עבדי ח"ה סי' יג, שבט הלוי ח"א חאו"ח סי' כד, חזו"ע עמ' רמו) ואם אין לו 'טוש', צריך לחפש דרך לתלות את ברז המים, ולא מועיל מה שתופסו בידו, לפי שהיד לא נרטבת. (בני יעקב - מקוואות עמ' רצב, הליכות מועד עמ' רמה).   

סעודה מפסקת

• אין לאכול בסעודה מפסקת, דגים, בשר בקר, (בשר עוף, מותר) ביצים, שום, מאכלי חלב, יין ('מיץ ענבים', מותר), ושאר משקאות ואוכלים חריפים, ויאכל מאכלים קלים וברי עיכול ולא מאכלים כבדים. (ע"פ שו"ע ורמ"א סי' תרח ס"ד, מ"ב שם, ומ"ש גבי דגים, כ"כ היפ"ל ח"ב סי' תרד או' ב', כה"ח שם או' כט - ע"פ פי' המשניות להר"מ, חזו"ע עמ' רלט, וכ"מ בבא"ח פ' וילך או' א'). ומיהו בשחרית נהגו להקל באכילה בכל אלו, ומ"מ לא ירבה בהם. (ע"פ המ"ב והפוסקים שם).

הדלקת נרות

• בשעת ההדלקה תברך "להדליק נר של שבת ויום הכיפורים". (רמ"א סי' תרי ס"ב, בא"ח פ' וילך ס"ט, חזו"ע עמ' רנו).
• ברכת "שהחיינו" תברך רק לאחר סיום ההדלקה אחר שהשליכה הגפרור מידיה. (כיון שבברכת שהחיינו כבר מקבלת עליה קדושת היום, א"כ שוב אינה רשאית להדליק, חזו"ע ימים נוראים עמ' רנז). ותחלוץ מנעליה קודם ההדלקה. (שם).
• לכתחילה יש להקפיד להשאיר בליל כיפור מנורת לילה דלוקה בחדר השינה שישן שם עם אשתו. (רמ"א סי' תרי ס"א, מ"ב סק"ה, כה"ח סק"ה, ועי' שו"ת שבה"ל ח"א סי' קפה, מועדים וזמנים ח"א סי' נו. ובשו"ת תורת מאיר סי' צט הארכתי בזה).
• טוב להדליק נר בערב יוהכ"פ לע"נ הוריו, וגם ינדוב צדקה ויזכיר נשמותיהם ביום הקדוש הזה, דיום הכיפורים מכפר גם לנפטרים. (שו"ע סי' תרכא סעיף ו', רמ"א סי' תרי ס"ד, שו"ת אול"צ ח"ד פי"א – ג').

קידוש בתפילה ובאכילה

• יש לעורר את הציבור שיזהרו לכוון לצאת ידי חובת קידוש היום בתפילת העמידה בליל שבת זה, בברכת 'מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים', ומ"מ בדיעבד אם לא כוון, אינו לעיכובא. (הגה' חת"ס סי' רע"א על המג"א סק"א, ועי' מחהצ"ש סק"ב, שו"ת הר צבי ח"א קנה, ובמקראי קודש - ימים נוראים סי' נג, הליכות מועד - דיני מועדים עמ' ער).    
• חולה ויולדת וכן נערים האוכלים ביום הכיפורים, בין האוכלים כדרכם ובין האוכלים לשיעורין, אינם מקדשים קודם אכילתם על היין אף ביוהכ"פ שחל בשבת. (עי' בהגה' רע"א סו"ס תריח שהסתפק בדבר, מ"מ האחרונים חששו לסב"ל, וכן נראה משמעות המ"ב שם ס"ק כט, ובשעה"צ ס"ק כא, אור שמח פ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ, אלף המג"א שם ס"ק יח, כה"ח ס"ק ס, חזו"ע עמ' שז).
• ומ"מ יש להם ליטול ידיהם כל פרק היד עד הזרוע ולהזכיר 'רצה והחליצנו' ו'יעלה ויבוא' בברכת המזון. (ויאמר 'ביום הכיפורים הזה ביום סליחת העוון הזה'). (שו"ע סי' תריח ס"י, מאמ"ר שם או' ז', מ"ב ס"ק כט, אול"צ פט"ו, הליכו"ש - מועדים עמ' צא, חזו"ע עמ' שח).
• הנצרך לאכול ביום הכיפורים, אע"ג שאין חובה לבצוע על ב' ככרות, טוב לעשות כן. (מג"א סי' תריח סק"י בשם הכנה"ג, כה"ח ס"ק ס, מטה אפרים סי"ז).

דיני תפילה

• יש להיזהר לברך על הטלית קודם שמקבל עליו תוספת יום הכיפורים, שאם קיבל, אפי' לא שקעה החמה, אין לו לברך על הטלית. (רמ"א סימן יח).
• אין אומרים קבלת שבת - 'מזמור לדוד' ו'לכה דודי' אלא יאמרו רק 'מזמור שיר ליום השבת' ויאמרו המזמור קודם הפיוט 'לך אלי תשוקתי'. (כנה"ג סי' רסב, כה"ח שם ס"ק לז, אלא שמדבריו נראה דיאמרו המזמור אחר ברכת שהחיינו, והחזו"ע עמ' רסז, כתב שיאמרוהו קודם הפיוט 'לך אלי').    
• אחר תפילת העמידה של ערבית, אומרים 'ויכולו השמים והארץ' והשליח ציבור אומר ברכת מעין שבע, וחותם מקדש השבת בלבד. (שו"ע סי' תריט ס"ג).
• אחר תפילת המנחה, בני ספרד נוהגים לומר 'צדקתך', כיון שהוא יום דין, וקודם שיאמרו צדקתך יאמרו 'אבינו מלכנו'. ובני אשכנז לא נוהגים לאומרם כלל. (שו"ע ורמ"א סי' תרכב ס"ג, כה"ח שם, חזו"ע עמ' שסא).
• יש לעמוד בשעת אמירת הווידוי, גם בשעה שהשליח ציבור מתפלל, וכן כשאומר הש"ץ 'על חטא' יש לציבור להקפיד ולעמוד על רגליהם, אלא אם כן הוא זקן או חולה שיכול להישען ע"ג ספסל או כותל. (שו"ע סי' תרז ס"ג, מ"ב שם, כה"ח או' כח, חזו"ע עמ' רנ).
• בעת ההשתחוויות כשנופלים על פניהם, יש להקפיד ולשים את ההפסק בין הפנים לקרקע, ולא כרבים שמניחים את ההפסק רק תחת הברכיים. (רמב"ם פרק ו' מהל' ע"ז ה"ז. שו"ת אבני ישפה ח"ב סי' ז').

מקצת דיני חולה

• חולים, מעוברות ויולדות (במצבים שונים) הצריכים להתייעץ לגבי מצבם בתענית עם רופא, עליהם להשתדל לעשות כן על ידי רופא שומר מצוות. (ביה"ל סי' תריח ד"ה חולה, הגריש"א זצ"ל הב"ד בס' תורת היולדת, חוט השני שבת ח"ד עמ' רנב, אול"צ עמ' קיא).
• מי שמוכרח (ע"פ התייעצות רופא) לבלוע בתענית גלולות תרופה, עליו לבלעם ללא מים, ואם אינו יכול, יקח מעט מים שמעורב בהם דבר מר כגון, תמצית תה מרוכז. (שו"ע סי' תריב ס"ו, חזו"ע ד' תעניות עמ' ל, הליכו"ש עמ' סז, אול"צ ח"ד פט"ו או' ח').
• חולה הנצרך לשתות בשיעורין, יש להעדיף להשקותו מדברים המזינים כגון, דבש, חלב, מיץ ענבים, ואף אם יכול להסתפק במים בלבד דבאלו יתחזק יותר. (הליכו"ש פ"ו דבה"ל או' יג, אול"צ ח"ד עמ' קטו).
• חולה האוכל ושותה בשיעורין, עליו להשתדל לברר קודם הצום מהי כמות הנוזלים והמאכלים עליו לאכול ולשתות בצום. (נשמת אברהם ח"א סי' תריב או' ט' בשם מרן הגרשז"א, וכעי"ז בביה"ל סי' תריח ד"ה ואם).
• חולה הנצרך לאכילה בשיעורין, מותר למדוד ולשקול (במשקל 'מיכני') כדי לדעת את השיעור המותר באכילה, ומ"מ עדיף לעשות כן קודם כניסת החג. (ס' החינוך מצווה שיג הוב"ד בכה"ח סי' תריח סק"מ, וע"ע בשו"ע סי' שו ס"ז, ובמ"ב ס"ק לד וס"ק לו).

דינים שונים

• ילד פחות מגיל תשע, אסור לענותו אפילו בתענית שעות, ומכל מקום נראה דאם אכל בשעת סעודה המפסקת, רשאים לענותו עד הבוקר שלמחרת, ומיד בבוקר יאכילוהו. (שו"ע ורמ"א סי' תרטז ס"ב, מ"ב ס"ק יד, אשרי האיש ח"ג פכ"ג או' א' בשם הגריש"א זצ"ל, חזו"ע עמ' של). 
• מותר לחלק לילדים ממתקים וכגון, שרוצה שיישבו יפה בתפילה ולא יפריעו למתפללים, או בקריאת תהילים שעורכים בהפסקת הצהריים. (ולא דמי למ"ש המ"ב סי' תקנ סק"ה, ומשום דכל הצומות הם משום אבילות, אבל יוהכ"פ הוא יו"ט ולובשים בו בגדים מכובדים ועורכים השולחנות כמבואר בשו"ע סי' תרי ס"ד).
• מותר להריח 'טבק' או מי בושם בתענית, (ברכ"י סי' תריב או' ב', מ"ב ס"ק יח, חזו"ע עמ' רפג), ומ"מ אין להתיז על גופו בושם או ספריי ['דאודורנט'] אפילו למנוע זיעה משום איסור סיכה. (אשרי האיש ח"ג פ' עא או' ט', בשם מרן הגריש"א, אול"צ ח"ד עמ' קג).

דיני הבדלה

• במוצאי התענית אין לאכול קודם ההבדלה, אבל מותר לשתות מים ומשקאות קלים במקום צורך, ואפילו קודם שהתפלל ערבית. (שו"ע סי' קצט, שולחן שלמה שם סק"א, אול"צ ח"ב פכ"ב ז', חזו"ע עמ' שפח).
• בהבדלה על הכוס במוצאי יוהכ"פ אין מברכין על הבשמים, וטוב שאחר הטעימה מהכוס כדת, יביאו לפניו בשמים ויברך עליהם. (שו"ע סי' תרכד ס"ג, חיי אדם כלל קמה סט"ו, כה"ח סק"ט, חזו"ע עמ' שפד).
• נכון לברך ברכת 'מאורי האש' על נר ששבת מבעוד יום, ומ"מ אם אין לו נר ששבת, יברך גם על נר שלא שבת, ומ"מ ראוי שידליק גפרור ויעביר ממנו את האש לנר, וחשיב נר ששבת לענין הבדלה זו. (מ"ב סי' תרכד סוסק"ז, ובשעה"צ סק"ט וי"א, כה"ח ס"ק יב, חזו"ע עמ' שפג).
• אשה שבעלה מאחר לבוא מבית הכנסת, יכולה להבדיל לעצמה ולטעום מן היין ולאכול מיד. (ע"פ שו"ע סי' רצו, בא"ח פ' ויצא או' כב, שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נד או' ז' - גם לבנות אשכנז, שו"ת יבי"א ח"ד חאו"ח סי' כד). וראוי לכל אדם שיודע שיש בביתו אנשים הממתינים לו, שיזדרז להגיע לביתו תיכף אחר ערבית כדי להבדיל. וגם מי שנוהג להמתין עד לזמן רבינו תם, רשאי להבדיל וליתן לב"ב לשתות מהכוס, ואף הוא יוצא בהבדלה זו. (ברכ"י סי' תקנו, שו"ת שבה"ל ח"ח סי' קכט, וכ"ש בנד"ד).            

כתב וערך:

הרב מאיר פנחסי שליט"א