מרק 'נמס בכוס' ששמים בו מים, מהי ברכתו? - הרב אושרי אזולאי

הרב אושרי אזולאי

תשובה: יש במרק 'נמס בכוס' מעט ירקות מיובשים והרוב תבלינים וכו', וכמובן שמערבים בו מים. והנה יש לדון האם מרק נמס זה דינו כמרק ירקות שהרי מרק ירקות לדעת מרן הש"ע (סי' רה ס"ב) מברכים עליו ברכת בורא פרי האדמה, אף שהוציאו הירקות, והוא מח' ראשונים (דעת התוס' ברכות לט. הרמב"ם, ראבי"ה, ארחת חיים, רא"ש, רשב"א, אוהל מועד, רשב"ץ, מכתם בשם הראב"ד שמברכים על מרק ירקות אף שאין בו ירק כברכת הירקות, ולעומתם הרא"ה, הריטב"א והמאירי סוברים שמברכים על מרק ירקות ללא ירק שהכל). ולענין הלכה אמרינן בזה סב"ל ויש לו לברך שהכל על מרק ירקות וכמו שכתב בכה"ח (סי' רה ס"ק יא). וכ"פ מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזו"ע (ברכות עמ' קסד. ע"ש מש"כ בזה). אבל כאן שיש ירקות לכאורה יברך על הירקות בורא פרי האדמה ויפטור המרק וכמו שכתבו הפוסקים שבכהאי גוונא יעשה במרק עם ירקות. וכ"פ בחזו"ע (שם). אבל נראה שמכיון שיש מתי מעט ירקות מיובשים והרוב הוא מים ותבלינים יש לברך שהכל נהיה בדברו ולפטור הירקות, בפרט שזה אינו בישול גמור אלא רק מערים את המים ומנא לן שמרן יודה בכהאי גוונא דמיא דשלקי וכו', ואף שיש כאן ירקות הם מתי מעט ולא חשובים. ובפרט לפי מה שכתב המהר"מ מרוטנבורג (ד"פ סי' קנג) דהא דמיא דשלקי כשלקי, היינו כשהם עבים ביותר ויש בהם ממשות של הירקות. ע"ש. וכאן אין ממשות כלל ורובו מים וזה מסייע להני ראשונים דלעיל ולפסק מרן הש"ע שעל מים לבדם ללא ירקות אין לברך בורא פרי האדמה, ועדיין צריך לי עיון בזה ונוטה אני לומר שיברך שהכל, והמברך בורא פרי האדמה יש לו על מה שיסמוך.