הטבלתי כלי, וגילתי שהיה עליו מדבקה, האם אפשר להשתמש בכלי או שצריך להטבילו שוב?

שאלה: אם הטבלתי כלי, ואז גילתי שהיה עליו מדבקה, האם אפשר להשתמש בכלי או שצריך להטבילו שוב?

כתב: הרב אושרי אזולאי

תשובה: מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' עדר) כתב, והתוית הדבוקה לכלי, צריך להסירה לפני הטבילה, ע"כ (וראה בש"ע סי' קכ סי"ג). ובבאורים שם חכך לומר שאפשר שהתוית היא בכלל מיעוטו שאינו מקפיד עליו שאינו חוצץ, וכן צידד בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות יט). ובשו"ת חיים הלוי (ח"א סי' נז אות ה) הביא לענין כלי קריסטל שיש עליו תוית וכתוב 'קריסטל' שהגר"י וייס דעתו היתה שאינו חוצץ לטבילה כיון שזה מוסיף חשיבות הכלי, ואין דרך להקפיד עליו ולהוציאו. ושכן אמר גם הגר"ש ואזנר בעל שבט הלוי, אבל גדול אחד החמיר בזה לכתחילה, וטוב להחמיר, ע"ש. וזה מענין מדוע סתם הרב למעלה בהלכות ולא חילק בין מקפיד ושאינו מקפיד אחר שדעת גדולי האחרונים להקל בזה לכתחילה באופן שאינו מקפיד. וכן נראה פשוט, דהרי הוי מיעוטו שאינו מקפיד. ושמא הרב חשש שהדבר מסור ביד כל אחד ואחד, ואיכא חשש שמחמת טורח להסיר הדבר החוצץ, אדם יאמר שאינו מקפיד, ובאמת הוא מקפיד, לכן הרב כתב ללא חילוק שצריך להסיר את המדבקה. והנה אם המדבקה היא מדבקה של מחיר, בודאי שאדם מקפיד עליו, ויצטרך לטובלו שוב. אבל אם המדבקה היא לנוי כגון סמל של חברה וכדו', הוי מיעוטו שאינו מקפיד ואינו חוצץ, עכ"פ בודאי בדיעבד (ראה בספר חוט שני הלכות טבילת כלים, עמ' נג). וגם במדבקה של המחיר אם אחר ששפשף נשאר מעט מהמדבקה הוי מיעוטו שאינו מקפיד ואינו חוצץ. ודומה למה שכתב מרן בש"ע סי' קכ (סי"ג). וראה עוד בספר חוט שני (שם), וי"ל. הלכך להלכה בנדון שלנו, אם הטביל את הכלי והיתה בו מדבקה של שם החברה וכדו', שעשויה לנוי, לא יצטרך לחזור ולטבול שנית. ואם המדבקה היא של מחיר יחזור ויטבול שוב, אך נראה שלא יברך, וטוב היכא שאפשר שיצא ידי חובת הברכה ממי שכבר מברך על הטבילה מדין ודאי. ואם הוריד המדבקה ונשאר בה מעט שבמעט רושם ולא מקפיד בזה, הרי הוא מיעוטו שאינו מקפיד, ואם הטביל כך, עלתה לו הטבילה ואין חיוב לחזור ולהטביל הכלי, ובפרט אם יש טורח בדבר.