האם מותר לתקוע בשופר בסליחות באמצע אמירת י"ג מידות דרחמים?

שאלה: האם מותר לתקוע בשופר בסליחות באמצע אמירת י"ג מידות דרחמים?

כתב: הרב אושרי אזולאי 

תשובה: כתב בחזו"ע (ימים נוראים, עמ' כד בבאו') שהספרדים לא נהגו לתקוע בשופר במשך כל חודש אלול. מ"מ בכמה בתי כנסיות שלנו נוהגים לתקוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת בשעת י"ג מידות בסליחות, ובקדיש אחרון, לפני תענו ותעתרו ומנהג יפה הוא ובלבד שלא תהיה הפרעה לשכנים וכו', ע"ש (ועיין גם בכה"ח סי' תקפא סוף אות יג שהביא מנהג זה). אמנם קשה די"ג מידות הוי דברים שבקדושה וכמש"כ בש"ע (סי' תקסה ס"ה). ולפיכך הנמצא במקומות שמותר להפסיק בהם, צריך לעמוד ולומר י"ג מדות עם הצבור וכמ"ש ביביע אומר (ח"ה חאו"ח סי' ז אות ד). ודמי למש"כ מרן בש"ע (סי' תרז ס"ג) שאפי' מי שהתוודה כבר, כששומע הוידוי מהש"צ צריך לעמוד ולהתוודות, וה"ה לכל השנה כמש"כ החיד"א, סידור בית עובד, חסד לאלפים ובן איש חי. ואפי' להחולקים (שיורי כנה"ג, פר"ח) דזהו דווקא ביום הכיפורים, כאן יודו שצריך לומר י"ג מדות עם הציבור כיון דהוי ד' שבקדושה. יעו"ש. אמנם ע"ע שם ביביע אומר (אות ג) שכתב בשם שער המפקד (דף י ע"א) בשם האמל"י, שהיו נוהגים פעה"ק ירושלים שהש"צ שותק וכל הקהל אומרים י"ג מדות בקול רם, וכשמסיימים הקהל, חוזר הש"צ ואומר הי"ג מדות. וכתב בנהר פקוד (שם) שכך היה המנהג במצרים. וכיוצ"ב נוהגים ביו"ט בעת פתיחת ההיכל שהש"צ אומר י"ג מידות לבדו, וחוזרים הקהל ואומרים אותם, ועושים כן ג' פעמים, אבל המנהג לאמרם אז בניגון וטעמים כקורא בתורה. ע"כ, וי"ל. ואולי הכא משום דיש ענין בתקיעות לעורר בתשובה סמך מרן נר"ו על הדעות הנ"ל, ועל המהר"ש קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה סי' מד, שהובא שם) שאין היחיד מחוייב בכלל לענות י"ג מדות עם הצבור. יעו"ש. שו"ר באור תורה (תשרי תשס"ח, סי' יד) דכתב הרב נאמ"ן שליט"א דאין לתקוע באמירת י"ג מדות ממש, כי אז התוקע מפסיד י"ג מדות במנין ויצטרך לאמרן אח"כ בטעמים כקורא בתורה, אלא יתקע אחר י"ג מידות לפני שאומר הש"ץ 'וסלחת לעוונינו' וגו', ושכן הוא נוהג, ע"ש. אלא שמש"כ שאז יפסיד י"ג מדות ויצטרך להיות קורא אותם בטעמי המקרא, לפי מש"כ בשם היביע אומר לעיל, איסורא נמי איכא, דאינו עונה יחד עם הציבור וכמשנ"ת, וי"ל (ודרך אגב, מותר להתחיל י"ג מידות דרחמים עם הציבור ולסיים אחריהם, ראה כה"ח סי' קלא ס"ק כד). הלכך להלכה, לכתחילה יאמר התוקע עם הציבור י"ג מידות דרחמים, ולאחר שייסיים, יתקע בשופר לפני שהש"ץ אומר 'וסלחת לעוונינו' וכו'.