האם לגבר מותר לשמוע שיעור תורה של רבנית?? הרב אושרי אזולאי

שאלה: האם לגבר מותר לשמוע שיעור תורה של רבנית (כמובן שהשאלה כאן היא ששומע אותה דרך הרדיו או דיסק ולא באופן שיושב לפניה שיש בזה פריצות אף שלבושה כהוגן ויש בזה גם פירצה חמורה בחומת הצניעות ולא כאותם "רבנים" מסויימים שריח הרפורמה נודף מהם ומתירים לאישה לומר ד' תורה בפני גברים. וסיפר לי יהודי אחד שבבית הכנסת בעירו בכל ליל שבת יש מי שאומר ד"ת והכניסו למעגל זה גם נשים שלא ירגישו מקופחות ושיהיה שויון, וכדי בזיון וקצף. ובית כנסת זה אמנם לא מוגדר רפורמי אבל ריח רפורמה נודף ממנו. וכמו שסיפר לי אחד מגבאי בית הכנסת שבמקומו עשו הצבעה בין המתפללים האם לעשות מחיצה ממש בין גברים לנשים בבית הכנסת או די בזכוכית אף שרואים כי הרי זה מיושן וקיצוני להפריד לגמרי. ה"י. ושוב גם כאן לא מדובר באופן רשמי בבית הכנסת רפורמי).

כתב: הרב אושרי אזולאי

תשובה: הנה כתב הבא"ח (ש"ר פ' בא אות יג) דיש מחמירים שלא לשמוע אישה שהיא מדברת בדברים ארוכים של סיפורי מעשיות וכיוצא, ע"ש. ואם כן יוצא מדבריו דאיכא בנדו"ד איסור . וכן בשו"ת אז נדברו (ח"ג סי' עא) כתב לאסור קול אישה נואמת משום 'קול באישה ערוה' דזה אפילו לא קול של זמר רק קול שאינו רגיל נמי אסור משום הרהור, או משום נהנה מן הערוה ואפילו יזהר שלא יסתכל עליהן נמי אסור, ע"ש. ומשמע דגם איהו אוסר בזה. ועי' בשו"ת להורות נתן (ח"א סי' ס) שכתב דאם יש דיבורים של קירוב דעת או שמכוין לשמוע נעימות הקול ומכיון להנות מדיבורה, אסור. הא לאו הכי, נראה שאין איסור. וכל זה כשאין איסור הסתכלות בה, הא לאו הכי, פשיטא שאסור מדינא בהבטה וכו', ע"ש. גם בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' ריח) כתב להיזהר מלשמוע נשים נואמות שלא יבוא להנות מקול דיבורה שאסור. וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' יד, ח"ה סי' קצז אות ד, וסוס"י קצח) שדן בנדו"ד ודעתו לאיסור משום שדרכה להנעים קולה להחניף השומעים כידוע, ואיכא בזה 'קול באישה ערוה', ע"ש. וכן מבואר בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב (ח"ב סי' כא אות ג), ע"ש. והן אמת מבואר בספר חסידים (סי' שיג) שקול לימוד של אישה גם הוי דינו כדין 'קול באישה ערוה'. וכן דקדק בספר אום אני חומה (ח"א עמ' עא, ברה כחמה ס"א) מד' הר"י (מובא ברי"ף ברכות יז. מדפי הרי"ף ד"ה ערוה בעששית) שכל קול שאינו רגיל כקול נאום או שיעור, אסור, ע"ש. גם בשו"ת שלמת חיים (מהדורא חדשה, סי' צח) כתב שקול דיבור שנהנה בקול זה כגון בנות הלומדות בנעימה יזהר ממנו, ע"ש. ואמנם הנה דעת כמה ראשונים שאישה יכולה להוציא איש בקריאת המגילה. כ"כ הראבי"ה (סי' תתמג עמ' תקפ). וכ"כ האור זרוע הגדול (ח"ב סי' שסח), שאף שבה"ג סמך בזה על התוספתא, נראה בעיני דלא סמכינן בהא על התוספתא, הואיל ולא הוזכרה בתלמוד שלנו. הילכך העיקר כפירוש רש"י, שהנשים חייבות במקרא מגילה, וכשרות להוציא אנשים ידי חובתם, דכולהו חד טעמא נינהו, בעבור הנס שהיה לכולם. וסיים, והלכה למעשה שהאישה חייבת במקרא מגילה ומוציאה את האנשים ידי חובתם. ובספר ארחות חיים (הלכות מגילה, אות ב) כתב בשם בעל עשרת הדברות (הוא העיטור), שאין הנשים מוציאות האנשים בקריאתן, דקול באישה ערוה, ואע"פ שמדליקות נ"ח ומברכות, התם אין צורך שיהיו האנשים שם בעת ההדלקה וכן הובא טעם זה בספר האשכול ח"ב (עמ' ל). ובספר המאורות על מגילה (יט:). וע"ש. וכתב מרן זצוק"ל בספרו (חזו"ע פורים, עמ' נז והלאה) לכאורה לפי מה דקי"ל כד' הרשב"א בחידושיו (ברכות כד.) שאין דין קול באישה ערוה אלא בקול שיר, או בשאלת שלום שיש בו חיבה, אבל קול דיבורה שרי, ה"נ אין לאסור מטעם זה (ומיהו מקושית בעל הדברות מברכת נרות חנוכה מוכח דפליג על הרשב"א הנ"ל. ודו"ק). אף אם נאמר שיש קצת להקפיד במקרא מגילה כשאישה קוראתה בטעמיה, דהוי כקול זמר ושיר. ומצינו במגילה (כג.) הכל עולים לקריאת התורה אפילו אישה וקטן, אבל אמרו אישה לא תעלה לקרות בתורה מפני כבוד הצבור. והרי קריאה בתורה היא בטעמי המקרא ולא מנעוה משום דקול באישה ערוה. וכן הקשה בשו"ת שבט הלוי מה"ת (חאו"ח סי' יד). וע"ע בחזו"ע (שם עמ' סא בבאו'). ועוד יש להוסיף מה שכתב מרן זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"א עמ' קכג) דנראה שאם שומע קול זמר של אישה ברדיו, או בטייפ וגרמופון, יש להקל, בפרט כשאינו מכירה, שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות שבזה יש הרהור וטירדא, משא"כ כשאינו מכירה. וכמו שמבואר בשו"ת יביע אומר (ח"א חאו"ח סי' ו). ואם כן, אם אינו מכירה, יהיה שרי ואין לחוש בזה לקול באישה ערוה. ואם שומעה דרך רדיו או דיסק, יש להוסיף מה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ה סי' ב) כי הקול הנשמע דרך הרדיו, אינו קול האישה ממש, אלא גלי הקול עוברים כחתף כמה גלגולים עד שבאים לאוזן השומע. וכמו שנתבאר בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ד סי' כו) על יסוד בירור מהמומחים לדבר זה, ולכן גם לענין שמיעת קול לצאת ידי חובה משליח ציבור דרך הרדיו אינו יוצא י"ח, שקול האדם חולף ונעלם ונהפך לזרם משתנה, וגלי הקול משתנים באויר בזרמים חשמליים וכו', ע"ש. ולפ"ז גם אם יודעה ומכירה לא שייך בזה קול באישה ערוה. וכדבריו כתב בספר ישיב משה טורצקי (עמ' יד) בשם הרה"ג רי"ש אלישיב נר"ו, שאפילו אם מכירים את האישה מותר, ולא שייך בזה קול באישה ערוה, כי בגלל הדרך הטכני שמיוצר בו הקול, אין זה קול האישה ממש, אלא חיקוי ע"י גלי חשמל, ע"ש. וע"ע בשו"ת אגרות משה פיינשטיין (ח"ב חאו"ח סי' קח). והביאם בהליכות עולם הנ"ל וכתב, עכ"פ המיקל בזה יש לו על מה לסמוך. בפרט כשאינו מכירה. ואם כן גם כאן יש להתיר ובפרט שאינו מכירה (שו"ר בשו"ת אגרות משה ח"ה סי' יב אות ג שכתב שבאקראי מותר לאישה למסור שיעור פרטי כששומעים אותה אנשים ונשים ובתנאי שתשב ולא תעמוד שכן זה האופן הצנוע ביותר, ע"ש). ומכל הנ"ל נראה שאין לאסור לאיש לשמוע רבנית שמרצה דרך הרדיו או דיסק. ובודאי שאין להתיר לאישה להרצות לפני גבר או לאיש לשמוע אישה מרצה כאשר הוא נוכח שיש בזה פריצות ואף אם היא לבושה בצניעות. ומלבד זה גם הוי פירצה חמורה בהלכות צניעות וכאמור.