האם יש שכר פסיעות בנסיעה ברכב? הרב אושרי אזולאי

שאלה:  האם יש שכר פסיעות בנסיעה ברכב?

תשובה: הנה הגאון בעל שו"ת תורה לשמה (סי' מ) דן  בדבר עשיר נכבד שביתו רחוק מבית הכנסת יותר מחצי שעה והוא אין לו טרחא בהילוך זה. אך להיותו עשיר נכבד, זהו כבודו לעיני הרואים שאינם בני ברית שלא ילך ברגליו אלא ברכיבה והוא יש לו בהמה בביתו לרכב עליה, אם יש בזה מצוה שילך דוקא ברגליו ולא ירכב או"ד רוכב כמהלך חד הוא וגם ברכיבתו מקיים מצות הילוך לבית הכנסת. וכתב מהא דאיתא בסוטה (כב.) אמרו, למדנו קיבול שכר מאלמנה אותה שהיה לה בית הכנסת קרובה והיא היתה הולכת לרחוקה משום שכר פסיעות. משמע מהא כי שכר פסיעות לא שייך אלא בהולך ברגליו שמטריח רגליו בפסיעות יותר. וכן אמרו בחגיגה (ג.) "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב", כמה נאין רגליהם של ישראל בשעה שעולין לרגל. משמע כי אפילו העליה לרגל שהוא מקום רחוק וטרחא הרבה, אפ"ה היו מדקדקים ללכת ברגליהם. והגם שבודאי הרחוקים הרבה ביותר היו רוכבים, עכ"ז נראה כאשר סמוך לירושלים היו הולכין ברגליהם. ועל כן ודאי גם מצות הליכה לבית הכנסת, יש להקפיד בה שתהיה ברגליים דוקא, כל היכא דהוא יכול להלוך ברגליו ולא יחוש בזה על הכבוד לעיני הרואים, אף על פי שהוא עשיר נכבד, ע"ש מש"כ בזה. גם בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' יז אות ט) כתב, בסיכומו של דבר נראה להלכה, דנסיעה ברכב לא יכול לשמש תחליף למצות ההליכה והריצה ברגליים לבית הכנסת או לבית המדרש. ולכן כל שבאפשרות ללכת רגלי, אין לנסוע ברכב משום יתר נוחיות, ויקיים המצוה כמאמרה ויקבל עבור הטורח במצוה, שכר פסיעות, ואם אין באפשרות, לא יסע עכ"פ עד פתח ביהכ"נ, אלא יעמיד רכבו במרחק מה וילך וירוץ משם בכוננות ובכוונה עד פתח בית הכנסת, ובביהכ"נ עצמה, כפי שכותב המ"א, אסור לרוץ, אלא ילך באימה וביראה, ע"ש. וע"ע בשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' כא). וע"ע לו בח"ה (סי' קא). אגב יש לציין מש"כ בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רכג) דאיתא התם, שאלה. למה לא נבראו כנפיים לאדם, וחז"ל (סנהדרין צב:) אמרו שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה כנפיים לצדיקים. תשובה. כדי שלא יהא קל לדבר עבירה, ושיהיה לו שכר פסיעות, ובעוד שהולך לחטא,רגליו יעכבוהו, ויחזור יצרו צעדי אונו, ותשליכהו עצתו, גם בדרך כשהסכל הולך, עכ"ל. הלכך שכר פסיעות נאמר דווקא להולך ברגליו ולא לנוסע ברכב.