האם צריך לברך על מאכל הנקרא ג'לי באמצע הסעודה?

שאלה: האם צריך לברך על מאכל הנקרא ג'לי (העשוי ללא פירות ממש אלא מתמציות ואבקות שונות) באמצע הסעודה?

תשובה: מורינו הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א כתב שאין לברך על גלידה אף שהיא חלבית באמצע הסעודה והטעם דשמא חשיב כשתיה ועל שתיה לא מברכים בתוך הסעודה כמבואר בש"ע (עי' ילקו"י ברכות עמ' קצח, וראה עוד בשאר"י ח"ג עמ' שא בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. וראה עוד בשו"ת קנין תורה ח"ג סי' צא אות ב וח"ד סי' יט, ויש בזה עוד באחרונים, ואכמ"ל). וא"כ הוא הדין על ג'לי זה. ואמנם שמא יש לחלק שג'לי אינו נמס כגלידה וממילא דינו כאוכל. וראה בילקו"י (ח"ג עמ' קצז ס"ח בהע' שם) שהסתפק בזה ודעתו שלא לברך אלא יקח סוכר ויפטור את הג'לי הזה (וגם בזה יש דיון באחרונים האם מהני לברך על סוכר באמצע הסעודה כדי לפטור הגלידה, ואין כאן מקומו). ולענ"ד יש לדמות הג'לי הזה למעדן שגם הוא נידון כשתייה אף שלא נמס, שלא יברכו בשעת הסעודה. וראיתי לאחד מפוסקי דורינו שכתב הגדר בזה הוא שכל דבר שלא נלעס יש לחושבו דשמא נידון כשתייה, ואין לברך עליו אם אוכלו בתוך הסעודה וכן אין לברך עליו ברכת 'בורא נפשות' אם אכלו עם כפית. וכ"כ בספר וזאת הברכה (הערות ומקורות עמ' 399), ועוד אחרונים שיש לחושבו לחומרא כשתייה ולא לברך עליו ברכה אחרונה אם אכלו בכפית ולא באמצע הסעודה. וראה עוד שם בעמ' 42. וראה עוד ביביע אומר (ח"ח חאו"ח סי' כה סוף אות ו) ובחזו"ע (ברכות, עמ' תעה) לגבי דין אוכל גלידה בכפית ולפי טעמיו שם נראה דה"ה לאוכל גבינה בכפית שאין לברך אחריה ברכת 'בורא נפשות'. וראה עוד בילקו"י (ברכות, עמ' תעה), ודו"ק. הלכך למעשה אין לברך על ג'לי (העשוי ללא פירות ממש אלא תמציות ואבקות שונות) 'שהכל נהיה בדברו' באמצע סעודה, אלא יקח סוכר ויברך עליו 'שהכל נהיה בדברו' ויפטור את הג'לי.