האם מותר לקדש על יין שהיה מגולה כל הלילה? הרב אושרי אזולאי

שאלה: האם מותר לקדש על יין שהיה מגולה כל הלילה? והאם מברכים ברכת 'בורא פרי הגפן' על יין שהיה מגולה כל הלילה?

כתב וערך: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: כתב מרן בש"ע (סי' רעב ס"א) אין מקדשין על יין שריחו רע וכו', ולא על יין מגולה אפילו האידנא דלא קפדינן הגילוי. ע"כ. והטעם בזה הוא משום שכתוב "הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר ה'" וכו'. דהיינו שכמו שדרך האדם להגיש לפני שר (פחה) דברים חשובים ואם יגישו דברים שאינם חשובים אותו שר ושליט יפגע ולא ירצה לקבל, כמו כן גם כאן יין שנשאר גלוי כל הלילה, אף שבזמן הזה לא חוששים למשקים מגולים כל הלילה משום שאין נחשים מצויים בינינו ולא חוששים שמא הטיל בו הנחש ארס (וראה תוס' ע"ז לה. ד"ה חדא, והרא"ש שם פ"ד ס"ז) מ"מ אין בו חשיבות ולא ראוי לקדש עליו. והנה המ"ב (שם ס"ק ג) כתב בשם המ"א (שם ס"ק א) דאם עמד שעה מועטת מגולה אין להקפיד כיום כל זמן שלא נמר ריחו וטעמו. ע"ש. ועי' שם בשער הציון (ס"ק ד). ולא ביאר כמה הוא שעה מועטת. והנה בספר קצות השלחן (בדי השלחן סי' מו אות ב) כתב, ששיעור שעה מועטת הוא ארבע שעות. ע"ש טעמו. ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' א) כתב שהוא חמש - שש שעות שעד אז בודאי לא נמר ריחו וטעמו, ויש להתירו לקידוש אף לכתחילה. ע"ש. והביאו בחזו"ע (ח"ב עמ' פא בהע' ד"ה ובשו"ת) ופסק שם כדעתו. ואמנם בחזו"ע (שם עמ' עח) פסק שאם היין היה מגולה לילה אחד אין לקדש עליו (ואם היה בתוך מקרר או בארון שרי אף לכתחילה לקדש עליו). ע"ש. וע"ע בחזון עובדיה (שם עמ' פא) מה שכתב ליישב היאך משאירים את היין בחביות פתוח שבוע ימים רק על ידי כיסוי רשת שלא יפלו זבובים והרי לכתחילה אין לקדש על יין כזה, ע"ש. [וראה בהגהות מהר"א אזולאי על הלבוש (שם אות א) שכתב שיין מבושל שהיה מגולה שרי לקדש עליו שהרי אף בזמן חז"ל לא חששו בו משום גילוי כמבואר בגמ' ע"ז (ל.) ע"ש. וכבר הקשו שהרי איתא בגמ' (ב"ב צז:) שיין מגולה שסננו אין בו משום גילוי מ"מ אסור הוא למזבח משום הקרביהו נא לפחתך. ועי' בחזו"ע שם בבאו']. ולגבי ברכת 'בורא פרי הגפן' שרי לברך עליו כמבואר במ"ב (שם ס"ק ב) ועוד. הלכך להלכה אין לקדש על יין שהיה מגולה כל הלילה ובדיעבד אם קידש עליו, יצא ידי חובה. ואם אין לו יין אחר מותר לקדש עליו, ובלבד שלא נמר ריחו וטעמו (חזון עובדיה שבת ח"ב עמ' עט בבאו'). ויין שהיה מגולה כל הלילה מברכים עליו 'בורא פרי הגפן' ורק לקידוש הוא אינו ראוי לכתחילה משום "הקריבהו נא לפחתך" וכאמור.