מה מברכים על פירות יבשים הנמכרים כיום בשוק? - הרב אושרי אזולאי

שאלה: מה מברכים על פירות יבשים הנמכרים כיום בשוק?

תשובה: השאלה נובעת מכך שפירות יבשים שמשווקים כיום מערבים בתוכם חומרי טעם וריח וחומר משמר ושמא חומרים אלו הורסים את טעמו המקורי של הפרי עצמו. והנה לגבי 'דובדבן מסוכר' הורה הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"א פל"ו ס"ק יא) שברכתו בורא פרי העץ. ע"ש. הרי שאף שיש כמות של סוכר בדובדבן כידוע לכל טועם כנראה סברתו היא שסוף סוף טעם הדובדבן מורגש ולכן מברך עליו כברכתו. וראה להגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה, פסח, פ"ט ארחות הלכה הע' 84) שפירות שמייבשים אותם עד שמאבדים טעמם לגמרי הרי הם כעץ בעלמא ואף שאחר כך שבים ומרככים אותם ומחזירים להם טעם על ידי חומרים כימיים מ"מ כיון שאיבדו את טעמם והטעם שיש בהם עכשיו הוא רק על ידי פעילות כימית חיצונית, אינם שבים לברכתם הראשונה ומברכים עלים 'שהכל'. ע"ש. והנה אנו רואים במציאות שפירות אלו אף שעברו תהליך יבוש ומוסיפים להם כמה חומרי טעם וריח וחומר משמר, אבל עיקר טעמם נשאר עליהם וטעמם מעורב יחד עם חומרי הטעם והריח, לכן לכל הדעות ישארו בברכתם, אם עץ, 'בורא פרי העץ'. אם אדמה, 'בורא פרי האדמה'. וכ"כ בספר שערי הברכה (עמ' תקפ הע' יג), ובספר וזאת הברכה (לוח הברכות, הע' פט). ויש לזה עוד ראיות, ודי בזה. לכן על פירות יבשים מברכים כברכתם. אם אדמה, 'בורא פרי האדמה'. אם עץ, 'בורא פרי העץ'.

ודע שאין מברכים שהחיינו על פירות יבשים כיון שאין ניכר בפירות בין ישן לחדש [בן איש חי (פ' ראה ש"ר אות י), חזון עובדיה (ברכות עמ' תלז), ברכת הבית (ח"א שער כד סכ"ב), רבבות אפרים (ח"ז סי' ס), ועוד].

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב