האם מותר להחזיר משלוח מנות גדול? הרב משה יוסף

כתב וערך: הרב משה יוסף

מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

חברים או שכנים השולחים זה לזה משלוח מנות ואחד מהם מקפיד ומצפה לקבל בחזרה מחברו כמו שנתן. ואכן לאחר ששלח משלוח מנות בשווי 50 ₪ החזיר לו השכן משלוח מנות בשווי 70 ₪. האם יש בזה איסור ריבית.

תשובה

הנותן משלוח מנות לחברו על דעת שמחזירים זה לזה 'ומקפיד' כשמחזירים לו פחות וכדו', יש לו לחוש לאיסור ריבית אם יקבל בחזרה יותר ממה ששלח הוא. ולכן יש לקיים מצוה זו ברוחב לב, ושלא על דעת לקבל בחזרה.

נימוק התשובה

בגמ' מגילה (ז:) אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי, ופי' הר"ן שהיו עניים ולא היה להם בכדי לשלוח לאחרים וגם להשאיר לצורך סעודת פורים, ולכן היו שולחים סעודתן זה לזה כדי שיהיה להם לאכול סעודת פורים וגם לקיים מצות משלוח מנות, ופירש רש"י שלא היו מחליפים באותה שנה אלא זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ולשנה הבאה היו מחליפים.

וביאר הט"ז בהלכות פורים (תרצ"ה ס"ק ה) דלרש"י החידוש הוא אפילו אם היה מפרש שנותן יותר ממה שנתן לו חבירו, והרי זה כמו הלואת סאה בסאה דבכה"ג אסור מ"מ כיון שעושים בשתי שנים מותר דאין ניכר שנותן לו יותר, משמע שאם היו מחליפים באותה שנה כיון שעשו על דעת להחליף ביניהם אסור משום אבק ריבית. ולכן הוצרכו לעשות כן בשתי שנים דווקא כדי שלא יהיה נראה כפורע בריבית. וכעין זה כתב הרמ"א (או"ח ק"ע סעי' י"ג) לא יאמר אדם לחבירו, בא ואכול עמי מה שהאכלתני, דהוי כפורע לו חובו ונראה כאילו הלוה לו, ויש לחוש שיאכילוהו יותר ויש בזה משום ריבית.

והנה מה שאסר הט"ז באותה שנה והתיר לשנה אחרת, קשה הרי גם באותה שנה אינו הלואה אלא כחליפין ואין בזה אגר נטר כלל שהרי פורעו מיד באותו יום, ובחליפין אין בזה צד ריבית כלל אפילו החליף עמו דבר ששוה פחות על דבר ששוה יותר, ואם רוצה להחליף פרה בחמור הרשות בידו, ולמה יש לאסור בזה במשלוח מנות. ואף אם היה מתעכב שעה קלה מליתן לו, אין נראה דחשיב אגר נטר על זמן מועט כזה. והביאור בזה דקנין חליפין אינו אלא כשמחליפים ביניהם דבר הידוע לשניהם מה שרוצים להחליף, ובאותה שעה שעושה סעודה תחילה עדיין לא היה מייחד דבר אחר לתת בחזרה, והרי זה הלואה ולא חליפין, ולכן היה אסור לעשות כן, כיון שהיו מתחייבים ליתן זה לזה ולא בתורת חליפין. אלא לקיים כל אחד חובתו ולכן יש לאסור אפילו בהמתנת זמן מועט ממש.

על כל פנים מבואר כל שיודעים שניהם שנותנים ומחזירים זה לזה באותה שנה. אסור להחזיר יותר ממה שקיבל, ואפילו שהוא ריבית דרבנן שהקילו במקום מצוה. בנידון דידן אין להתיר כיון שמקיים את המצוה גם אם יחזיר כפי מה שקיבל, ומה שמוסיף אין זה בכלל ריבית דרבנן במקום מצוה. ולכן צריך להיזהר במצות משלוח מנות לקיימה מתוך אהבה וחיבה ורוחב לב, ולא מתוך דקדוקי עניות. וכבר אמר שלמה המלך 'אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאיו למטעמתיו' (משלי כג) 'וטוב לב משתה תמיד' (שם טו).