האם יש איסור ריבית על הפלוס בבנק? הרב משה יוסף

האם יש איסור ריבית על הפלוס בבנק?

הרב משה יוסף - מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

לאחרונה החלו הבנקים לשלם ריבית על יתרת זכות שיש בחשבון הפרטי, האם מותר לקבל את הכסף הזה על אף שמעולם לא עשיתי בעצמי היתר עיסקא עם הבנק.

תשובה

בכל הבנקים בארץ ישראל יש היתר עיסקא הדדי בין הלקוח לבנק, ובזמן פתיחת החשבון בחתימה על המסמכים מתחייבים הלקוח והבנק על כל תנאי הבנק, הכולל גם את נוסח ההיתר עיסקא הקיים שם. וכיון שהבנק משתמש בכספים למטרות עסק שיש בו ריווח, אפשר לכתחילה לסמוך על הסכם זה, ולקבל מהם את הריבית שנזקף על יתרת הזכות.

נימוק התשובה

הלואה בריבית היא אחת מהאיסורים החמורים בתורה, ובפרט כאשר מנצל את מצבו של זה שנזקק לכסף. אך כבר נתפרסם השימוש בהיתר עיסקא באופן שהכסף משמש למטרות ריווח ועסק, ומסכימים שתי הצדדים לקבל את האחריות באופן שנראה הדבר כשותפות, וכל שעושים את הדבר בדרך נכונה יכולים לסמוך על זה אף לכתחילה.

אמנם הבנקים שמקצים אשראי למי שרוצה ללוות מהם אינם בודקים תמיד אם אכן הכסף הולך למטרת עסק, ולכן כתבו הפוסקים שאין לסמוך על מה שיש לבנק היתר עיסקא כדי למשוך או ללוות משם כסף למטרה שאינה נחשבת עסק, ובספר ראש יוסף הלכות ריבית סימן קע"ז הבאנו דברי מרן הגר"ע יוסף שכתב בהליכות עולם שמי שאין לו עסק וכדומה לכתחילה אין לו לקח מהבנק בהיתר עיסקא. ולכן צריך להיזהר שלא להקל בזה אלא על פי הוראת חכם.

אלא שבאופן שהבנק הוא הלווה וכגון באופן זה שמשתמש ביתרת הזכות של הלקוחות לצורך עסקיו, הרי זה נחשב עסק גמור, ובפרט שאין הבנק חברה פרטית אלא חברה בע"מ שאין לה בעלים ידועים, ודעת כמה מהפוסקים שאין זה נחשב ריבית של תורה, אלא כאשר ההלואה נעשית בינו לבין רעהו, וכיון שכך יש להתיר לכתחילה לסמוך על ההיתר עיסקא שעושים הבנקים על כל מה שיעסקו עם הלקוח ומה שהלקוח מתעסק איתם, שהכל הוא כהלכה ועל פי היתר עיסקא בדרך המותרת.