מצוין בפרסומת 'למשלם במזומן - מחיר מיוחד'

שאלה: חנות המוכרת מוצרי חשמל, מפרסמת כל המבצעים של החנות. בסופו מופיע משפט זה: "למשלם במזומן – מחיר מיוחד". ויש לדון האם יש בזה איסור, דהרי מפרשים דיש מחיר מיוחד למשלם במזומן, ויוצא א"כ שהמשלם בתשלומים מאוחרים משלם יותר.

תשובה: אם אינו מפורש בפרסומת מחיר מפורש למשלם במזומן - יש לצדד להקל.

וכל זה כשאינו מפורש אם ההנחה הוא למשלם במזומן ממש או שההנחה הוא גם למשלם באשראי מזומן. אבל אם מפורש בפרסומת שההנחה הוא גם למשלם באשראי מזומן (דהיינו שהכסף יוצא מיד מחשבון הלוקח)- יש בזה איסור.

סברת הדברים: נפסק בשו"ע (סי' קעג סעיף א) דמותר למכור ביוקר למשלם במאוחר, אבל כל זה כשאינו מפרש להדיא שני מחירים, אבל אם מפרש בפיו, מחיר אחד למשלם במזומן ומחיר אחר למשלם בתשלומים יש בזה איסור.

ולפי זה הרי יש לאסור גם מעשה זו שהרי מפורש שהמשלם במזומן יש לו מחיר מיוחד, והרי זה כמפרש שני מחירים, מחיר אחד למשלם במזומן ומחיר אחר למשלם בתשלומים.

ברם, אפשר לצדד להקל בזה. דהנה אחד האופנים השכיחים היום ביותר בתשלום מוצרים הוא בכרטיסי אשראי. וההסכם בין החנות לחברת האשראי הוא, שחברת האשראי לוקח לעצמו כמה אחוזים מהקניה, ונותנים לחנות פחות ממה שהם מקבלים מהלוקח, וזהו הרווחים שהם מרויחים מכל עסק. וא"כ מותר לבעל החנות לבקש מכל לקוח המשלם בכרטיסי אשראי את האחוזים שהם משלמים לחברת האשראי, דאחוזים אלו הם הוצאות ההלואה שלו,  וכבר נפסק ברמ"א (סי' קע סעי' א) דמותר ללוה לשלם למלוה ההוצאות שיש לו בגין ההלואה.

ולכן אפי' באופן שהחנות מבקש מהלוקח המשלם באשראי יותר ממה שההחנות משלם לחברת האשראי, הרי אינו מפרש בפרסומת מהו ההפרש שהוא מבקש מהמשלם באשראי ואינו מפורש אלא שיש מחיר מיוחד למשלם במזומן, ואינו מפורש מהו וכמה ההפרש, ואפשר שהוא מבקש רק את ההוצאות של האשראי, וכיון שאינו מפורש לאיזה הפרש הכוונה הרי זה כאינו מפרש שמותר לבקש יותר מהמשלם במאוחר ואף שלמעשה מבקש יותר מההוצאות של החנות, כל זמן שאינו מפורש איזה מחיר מבקש אין בזה איסור.

יתירה מזה, יש גם כרטיסי אשראי שהחברה גובה מהם הכסף מיד, והכסף יוצא מהחשבון שלהם באופן מיידי, באופן זה אם החנות אינה מבקשת תשלום יותר גדול מהמשלם באשראי מזומן, ומבקשים תשלום יותר יקר רק מהמשלם באשראי מאוחר, אין ההיתר של הוצאות, דהרי גם המשלם באשראי מזומן יש להם ההוצאה של חברת אשראי, ואם החנות מוותרת על ההוצאה ומבקשים כן רק ממי שמאחר לשלם אין בזה ההיתר של הוצאות, ואסור לבקש יותר.

אולם כיון שאינו מפורש בפרסומת שההנחה הוא גם למשלם באשראי מזומן ויש מקום לפרש דההנחה הוא רק למשלם במזומן ממש, לא נקרא מפרש ויש להקל בזה. אבל אם באמת מצוין בפרסומת, דההנחה הוא גם למשלמי באשראי מזומן, הרי מפורש שהתשלום אינו עבור ההוצאות ויש בזה איסור.

כתב וערך:

הרה"ג רבי פנחס וינד שליט"א

ראש בית ההוראה לענייני ריבית