מכיון שיש ספק על השומעים מפי השליח ציבור את הברכה, שישנם פוסקים הסוברים שיצא ידי חובה ואינו יכול לברך, לכן טוב לעשות תנאי בתחילת הספירה ביום הראשון ויאמר "אני מכוין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי הש"ץ או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי". חזון עובדיה (עמוד רל"א בהערות).

הרב ירון אשכנזי

יכול לחזור ולספור בברכה. כן כתב הט"ז (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') וחזון עובדיה (שם עמ' רמו). וכן אם בשעה שאמר היום כך וכך, נתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובה, חוזר  וסופר בברכה. כן כתב הרשב"א בתשובה שהובאה בבית יוסף (סימן תפ"ט) וחזון עובדיה (שם).

הרב ירון אשכנזי

נאמרו כמה טעמים מדוע אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר:

• לפי שאין ספירת העומר אלא זכר למקדש, ואין מברכים אלא על מצוה ממש ולא על "זכר". (ר"ן סוף מסכת פסחים)
• לא תיקנו ברכת שהחיינו אלא בדבר שיש בו שום הנאה, כגון נטילת לולב שהיא באה לשמחה, ותקיעת שופר לזיכרון לאבינו שבשמים, ומקרא מגילה שחס ה' עלינו ופדאנו ממוות, ופדיון הבן שמברך אבי הבן שהחיינו לפי שיצא מספק נפל, שכל שעברו עליו ל' יום אינו נפל, אבל לספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא יש בו עגמת נפש לחרבן בית מאוויינו. הרשב"א בתשובה (סי' קכו).

והלבוש כתב הטעם משום שהספירה באה להודיע לנו אימתי יחול חג השבועות, נמצא שספירת העומר היא צורך יום טוב, ולכן יוצאים אנו ידי חובה בשהחיינו שאנו מברכים בחג השבועות. הביאו כף החיים (סימן תפ"ט סק"ג).

הרב ירון אשכנזי

יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור העומר בברכה. (חזון עובדיה יו"ט עמ' רלח) ומכל מקום במקרה כזה יזהר שלא יספור העומר בכל יתר הלילות אלא לאחר צאת הכוכבים, שלא יהיה כתרתי דסתרי. וזמן בין השמשות לעניין זה הוא שלש עשרה  וחצי דקות אחרי השקיעה  ולא לאחר מכן. חזון עובדיה שם, ועיין אור לציון (חלק ג' פרק ט"ז הלכה ו'.

הרב ירון אשכנזי

אם ספר בראשי תיבות כגון שאמר היום ב' לעומר או ג' לעומר, יחזור לכתחילה וימנה בלא ברכה, ואם לא מנה עד למחרת בערב, יכול להמשיך בשאר הלילות למנות בברכה. עולת שבת (אות א'), ומשנה ברורה (סעיף קטן ל"ח).

הרב ירון אשכנזי