האם מותר לצבוע שיער לבן למטרת שידוך?

הרב משה יוסף מחבר ספר 'ארחות נישואין'

בחור צעיר שהלבין שערו או שיש לו קבוצת שיער לבן באופן משונה, ורוצה לצבוע שערו לצורך נישואין, יש להתיר לו לעשות כן. ואין בזה משום אונאה או גניבת דעת.

נימוק התשובה

בעיקר דין צביעת שיער לבן באיש כתב השו"ע (יו"ד ס"ס קפב) לאסור הליקוט והצביעה אפילו שערה אחת. וכן הוא באו"ח (סי' ש"מ סעי' א) המלקט לבנות מתוך שחורות, אפילו באחת חייב, ודבר זה אפילו בחול אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה.

אמנם בזמננו שהוא נפוץ גם בקרב הגברים אינו בכלל מעשה מיוחד לנשים. וכ"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סי' מט) להתיר במקום שרגילות הגברים בזה וכמו שנהגו להסתכל במראה, וכן לעניין גילוח שער בית השחי ובית הערווה.

אך לענין נישואין אם יש לחוש בזה להונאה שמטעה בכך את הכלה, הנה בגמ' ב"מ (ס, א) תנינן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים. ומובא שם בגמרא מעשה באחד שרצה למכור את עצמו לעבד וצבע שערו. ובספר חסידים (סי' שעט) אמרו לאחד אשה פלונית יפה במקום פלוני היא חפצה בך שמע לעצתנו ולך שמה ותצבע שעריך בשחור ותהיה סבורה שאינך זקן והיא תאמר מה שבלבה, אמר להם חלילה לי להטעות אותה אלא תראה שאני זקן ע"כ.

וכן נפסק בשו"ע חו"מ (רכח ט) אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים. אך שם בסמ"ע (ס"ק טו) כתב דכלים חדשים מותר לצובען כדי ליפותם, שבלא"ה הן חדשים וטובים. ונראה דעד כאן לא אסרו לפרכס אדם אלא לצורך מקח וממכר, וכגון עבד דבעי ליה להרבה שנים, ולא שיהיה זקן. דכאשר מכוין לקנות דבר מסוים, ועושה פעולה לרמות את הלוקח חשיב אונאה, משא"כ בדבר שאינו עיקר הקנין, ובצביעתו מכוין רק להשביח המקח אין בו משום אונאה. הכא נמי כשרוצה לקנות עבד לצורך מלאכה, והדבר ידוע שמכוין לעבד שכוחו במותניו, וכשצובע השיער נמצא מרמהו הרי זה אונאה. משא"כ בבא להינשא והם ראויים זה לזה, רק שרוצה ליפות המקח הטוב, אין זה אונאה. ולא גרע ממוכר את ביתו דמותר לו לצובעו ולייפותו.

וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח (סי' יז ז) שמותר לגבר לצבוע שערותיו למטרת שידוכין. וכ"כ בשו"ת אג"מ (יו"ד ב סא) בענין צביעת השיער וז"ל ובאם כוונת צביעתו הוא לא ליפוי אלא כדי שיקבלוהו למשרה באופן שאין איסור אונאה כגון שיודע שיעשה המלאכה כצעיר מסתבר שיש להתיר כמו בלובש מפני החמה והצינה שהתיר הב"ח (יו"ד סי' קפ"ב) וכמו שהביאו הט"ז (סק"ד) והש"ך (סק"ז) והסכימו לזה. כיון שהוא רק דבר אחד ולא מתדמה בזה לאשה. אחרי כתבי זה נזדמן לי לראות ספר המאור להגרא"מ פרייל שמדבר בזה וכן תשובה מהגאון ר' משה מרדכי עפשטיין הר"מ דסלבודקה והעלו ג"כ להתיר לצבוע בשביל השגת משרה כשליכא איסור אונאה עיי"ש ע"כ. ע"ע בזה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' פא) שצידד להקל בזה לצורך שידוכין. וכ"כ בשו"ת צי"א (כב סי' יד) להתיר בזה עיי"ש. וכן הובא להלכה בספר ארחות נישואין פרק ג הלכה ג.

.