טיול בצפון כשיש סכנת טילים

שאלה: בימים אלו יש חשש של נפילת טילים באזורי הצפון, האם מותר ללכת למקומות אלו.

תשובה: אסור להיכנס למקומות שנסגרו ע"י אנשי הביטחון ששם הסכנה מצויה, ולשאר המקומות שהסכנה בהם רחוקה יותר מותר ללכת, ובלבד שיש לכך אילוץ, צורך גדול, או שהוא לדבר מצוה, [ואם אין סכנה בפועל אלא רק השערה של חשש מותר].

מקורות:

שו"ע (סימן תכ"ז סעיף ח') "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד' ט')", ומקורו מדברי הרמב"ם, וצ"ע שהרי פסוק זה נדרש במשנה (אבות פ"ג משנה ח') על דבר אחר, דאמר רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, וא"כ איך למד מכאן הרמב"ם את החיוב להישמר מפני הסכנה, ובבאר הגולה (אות כ') והגר"א ציינו שהמקור לזה מהגמ' (ברכות ל"ב ב') מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו, לאחר שסיים תפלתו אמר לו, ריקא, והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך, וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, אם הייתי חותך ראשך בסייף וכו', עד שפייסו אותו חסיד בדברים, הרי מבואר שפסוק זה אמור גם כפשוטו כלפי סכנות.

ובגדר "מקום סכנה" ישנם ג' דרגות, א. אם יש רוב שיינזק פשוט שהוא בכלל האיסור כמו בכל דיני התורה דאזלינן בתר הרוב, ואף כשאין רוב אלא שהחשש קרוב ומצוי, על זה אמרו (פסחים ח' ב') דאע"פ דשלוחי מצוה אינן ניזוקין "היכא דשכיח היזיקא שאני", והיינו שאסור ללכת שם אף לדבר מצוה, [ובהערות מהגרי"ש אלישיב (פסחים ח' ב' ד"ה שלוחי) צידד לחדש דהיכא שהמצוה עצמה גורמת להיזק, י"ל דשלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בשכיחא הזיקא, אא"כ הוא ודאי היזק], ב. אם ההיזק אינו שכיח אבל הוא מצוי במיעוטו, מבואר מהגמ' שלדבר מצוה מותר, וה"ה כל שיש אילוץ או צורך גדול דאף שאין עליו את ההבטחה שלא ינזק כמו בשלוחי מצוה, מ"מ לא נחשב שעובר על האיסור, אלא שבכל זאת אין לסמוך על זה לכתחילה, וכמו שהצריכו בדיקת הסרכות מהריאה משום מיעוט המצוי שיש לחוש לו לכתחילה [מיעוט המצוי - י"א שהוא כעשרה אחוז, וי"א אפילו פחות], ומ"מ במקום אילוץ או צורך גדול מותר דחשיב לדיעבד, וכמו שסומכים על הרוב בדיעבד כשבא ארי ונטל את הריאה שא"א לבודקה, ג. כשהוא רק חשש סכנה אבל אפילו מיעוט אין, על זה אמרו ריעותא דלא חזינן לא מחזקינן, ואפילו אם יש מיעוט קטן פעמים שהוא בכלל מיעוטא דמיעוטא דלא חיישינן ליה כלל.