לקחתי מהשכן כלים חד פעמיים איך אחזיר אחרי ההתייקרות? הרב משה יוסף

כתב וערך: הרב משה יוסף

מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

לפני זמן מה לקחתי מהשכן כלים חד פעמיים על דעת להחזיר כלים כמותם, ועכשיו התייקר מחירם כפול ממה שהיה באותו זמן שלקחתי. האם אני צריך להחזיר כסף כפי המחיר הישן, שכך היה שוה בזמן ההלואה או צריך להחזיר לו כלים כמו שלקחתי, אפילו שעכשיו הם שוים הרבה יותר.

תשובה

כיון שהיה לו אפשרות להחזיר מיד בדיוק כפי מה שלקח, יכול להחזיר גם עכשיו כלים כפי מה שלקח, ואין בזה איסור ריבית, ואפילו שעכשיו הם יקרים יותר. וגם אם ירצה להחזיר עכשיו בכסף, מותר לו לשלם כפי מה שהם שוים עכשיו, כלומר כשעת היוקר.

נימוק התשובה

חז"ל אסרו להלוות סאה בסאה. כלומר סאה חיטים בתמורה להחזיר סאה של חיטים, כיון שמחיר החיטים היה עשוי להשתנות בכל זמן קצר. וכן הדין בזמנינו לענין פירות וירקות שמחירם משתנה באופן תדיר. ויש חשש גדול שכאשר ירצה להחזיר כפי מה שלווה, יתייקר המחיר, ונראה הדבר כאילו מחזיר בריבית.

יש אופנים שהתירו חכמים ללוות סאה בסאה, כגון באופן שיש ללוה מאותו המין בביתו ואפילו דבר מועט. שהקילו להחשיבו כאילו פורע מיד ממה שיש לו בביתו. וכמו כן לא גזרו בדבר שיש לו מחיר קבוע שאינו עשוי להשתנות בתדירות גבוהה. באופנים אלו אין נראה הדבר כריבית ולכן אפילו אם בשעת פירעון התייקר מחירם, מחזיר כמות שהם עכשיו.

כפי שנתבאר עיקר החשש של חכמים שייך רק בדבר שהמחיר עשוי להשתנות באופן תדיר, אבל דבר שיש לו מחיר קבוע לזמן רב, מותר ללוות על מנת להחזיר כמותו, כיון שאין מקום לחשש זה שישתנה מחירו. והרי זה בכלל ההיתר של יצא השער. ובכלל זה מותר ללוות סוכר ושמן גם כשלוקח מהם בכמות גדולה כיון שמחירם קבוע ואינו משתנה לעיתים תכופות, כמו בפירות וירקות.

באופנים הנ"ל שהייתה ההלוואה בהיתר, אף אם כשבא להחזיר נשתנה המחיר של מה שלקח ונתייקר, ולכאורה הוא מחזיר עכשיו יותר ממה שלוה. מכל מקום חכמים לא גזרו בזה, כיון שלוה בהיתר והיה בידו להחזיר מיד כפי מה שלוה, ואין הדבר נראה כריבית.

ואפילו אם רוצה להחזיר כסף מותר להחזיר כפי מה שהם שוים עכשיו, כיון שבריבית סאה בסאה אמרינן 'מה לי הן מה לי דמיהן' וכמו שיכול להחזיר כלים כך מחזיר את דמיהם. והרי הוא משלם כפי מה שחייב באמת, ואין זה כהלואה בריבית.

מחבר הספרים 'ראש יוסף' הלכות ריבית ושו"ת