כתב וערך: הרב משה יוסף

מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

חברות פיננסים המציעים הלואה ללא ריבית, אך גובים תשלום עבור טיפול בהלואה, כאשר התשלום נקבע לפי גודל ההלואה. אם יש בזה איסור ריבית.

דיני ממונות - חברות המציעות הלואה ללא ריבית, וקודם נתינת ההלואה גובים עבור טיפול בהלואה, האם יש בזה ריבית - 46541999.jpg

תשובה

חברות המציעות הלואה ללא ריבית, וקודם נתינת ההלואה גובים סכום מסוים, כביכול עבור טיפול בהלואה, כאשר סכום זה נמדד לפי גודל ההלואה. יש בזה איסור ריבית מהתורה. ואסור להתעסק איתם ללא היתר עיסקא.

נימוק התשובה

איסור ריבית מהתורה הוא בכל אופן שקובעים את סכום התשלום עבור קבלת ההלואה, וזה מה שנקרא 'אגר נטר' כלומר שכר על כך שממתין על הפירעון. אמנם בנידון שלנו הוא מקדים את הריבית קודם מתן ההלואה, ודין ריבית מוקדמת אינו אסור אלא מדרבנן, וכמו שכתב השו"ע בסי' ק"ס (סעיף ו) אסור להקדים הרבית וכו' כיצד, נתן עיניו ללוות ממנו והיה משגר לו דורון וכו' ואם עבר ועשה כן, ה"ז אבק רבית ע"כ. אך באופן זה שמתנה את הריבית על ההלואה יש להחשיבו כריבית קצוצה. וכמו שנראה מדברי הב"י בסי' ק"ס וביארנו שיטתו בספר 'ראש יוסף' ריבית, דאפילו שמקדים הריבית קודם ההלואה, והוא מפרש שזה בשביל ההלואה, שדינו כדין ריבית של תורה.

ובדרך כלל כאשר יש הוצאות למלוה מותר לו להוציאם מן הלווה, ואינם בכלל איסור ריבית. מכל מקום בנידון שלנו אין זה בכלל תשלום הוצאות, אלא הכרח שיש ללווה להעסיק את המלוה כדי ליתן לו הלואה. ובסוף סימן ק"ס כתב השו"ע המלוה מעות על מנת שכל מלאכה שתבא לידו יתן אותה למלוה לעשותה, אסור. ושם נתבאר שאין זה אלא אבק ריבית, זאת משום שאין זה ודאי שיצטרך למלאכה, אבל באופן זה שהמלוה תולה מלאכתו בהלואה, נמצא ששכר מלאכתו הוא הריבית. וכיון שהוא מכריחו לזה, הרי זה ריבית האסורה מהתורה.

והנה לשיטת הרמ"א שסמך להקל במקום צורך כאשר הריבית היא על ידי שליח, וגם בזה היה אפשר לומר, שבעל החברה מרויח על ידי שמעסיק אנשים אחרים והם מקבלים את הריבית, והוא אינו נוטל מיד הלווה. אך הדבר ברור שאינו שייך במקרה זה, אלא למה שכתב השו"ע בסעיף י"ד אסור לומר אלוך מנה על מנת שתתן זוז לפלוני או להקדש, ואפילו אם אותו פלוני הוא עובד כוכבים, אסור. אף על פי שאינו חייב לו, ורבית קצוצה הוא.

ולכן ברור הדבר שאסור לחברה להלוות על תנאי שתקבל תחילה דמי טיפול בהלואה. ובפרט כשקובעים את דמי טרחתם לפי ההלואה ולא באופן קבוע, כאשר המלאכה שוה בסכום הלואה כזה וכזה. ולכן רק באופן שהם עוסקים בשאר דברים, ובא אחד ומבקש הלואה ויש להם הוצאות על הבאת הממון ושאר דברים, רק בזה יכול לדרוש את ההוצאות מיד הלווה.

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות