האם מותר לשלם ריבית על שימוש בכרטיס אשראי? הרב משה יוסף

כתב וערך: הרב משה יוסף

מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

אדם שאין לו כרטיס אשראי ומבקש טובה מחברו להשתמש בכרטיס האשראי שלו כדי לבצע רכישה, כאשר זמן החיוב יהיה בזמן מסוים, ובתמורה לכך ישלם לו יותר מסכום החיוב, האם יש בזה איסור ריבית?

תשובה

מותר להתחייב בריבית על חיוב אשראי קודם שהגיע זמן החיוב. כיון שלא היה כאן הלואה אלא זכות שימוש באשראי. ואפילו יאחר לשלם אחר שכבר הגיע זמן הפירעון, מותר לשלם את אותה ריבית שכבר הסכימו עליה. אבל אם מתחילה לא התנו לשלם בריבית, וכבר שולם האשראי אסור לשלם ריבית על עיכוב התשלום.

מקור התשובה

בספר חקרי לב (בתרא יו"ד סי' ד) כתב בראובן פקיד המוכס שמתפקידו לגבות מן החייבים למוכס, והוא חייב להעביר מדי חודש בחדשו סכום קצוב, בין יגבה בין לא יגבה. וכאשר הגיע הזמן ולא היה לו לשלוח למוכס, בא אצל שמעון לבקש ממנו שיתחייב עבורו אצל המוכס לזמן מסוים, והוא יפרע לו בתוספת עד אותו זמן הפירעון. ודן שם להתיר מכמה טעמים, והעיקר הסכים להתיר מטעם שאין בזה המתנת מעות מצד המלוה, ואין בזה איסור רבית. וז"ל נמצא לפי"ז שקודם שיפרע הפוליסה כבר נפרע שמעון דמי הפוליסה מראובן. וא"כ מה רבית שייך ביה, דאין כאן אגר נטר, עיי"ש. ואף דלר"ש דבר הגורם לממון כממון דמי (ב"ק עא:) ואותה התחייבות נעשית אצל הלווה כמעות וכאילו הלוה לו מעות, מ"מ לא קיי"ל הכי אלא לאו כממון דמי (רמב"ם גניבה פ"ב ה"ו). ואף דלגבי שטרות דנראה כדבר הגורם לממון וחשבינן להו כממון (חו"מ שפ"ו ה"ב), היינו משום דדיינינן דינא דגרמי, ותובעו ממון ולא שטר.

ובדברי החק"ל הנ"ל שכתב דאין איסור ריבית על הלואה של אשראי. היה אפשר לומר שלא התיר אלא כשמשתמש באשראי בלי שקונה דבר בעדו, ועושה כן רק כדי לאחר זמן פרעון חוב שיש לו על אדם אחר. משא"כ אם מקבל דבר בשביל האשראי, אפשר שבעל האשראי נעשה מיד כערב. וכפי שנתבאר ביו"ד סי' ק"ע הרי הוא כמו שמלוה בעצמו, ואסור לו לקבל ריבית.

אך עיי"ש בחק"ל שהביא בענין זה גם מנהג הסוחרים, ומשמע אפילו היה שמעון מקבל סחורה על אשראי של ראובן, ופורע לו יותר שרי. דמ"מ ראובן המלוה לא נתן דבר, רק אשראי. ואף דבסי' ק"ע נתבאר אופנים שהערב חשוב כמלוה בעצמו בשביל ההתחייבות שלו, אף שלא הוציא כלום בשביל ההלואה. היינו משום שהיה שם מעשה הלואה ונתינת מעות על פיו, וכשמחזיר יותר במעות הוי ריבית של אגר נטר. משא"כ כשמקבל סחורה על אשראי שלו, כיון שלא היה כאן הלואת ממון רק התחייבות על פיו, לא חשיב אגר נטר ומותר. ואף שחכמים אסרו ריבית בטרשא גם שאין שם מסירת מעות, אפשר שדבר כזה שאינו דרך השוק, לא גזרו בו חכמים.

ועיין בספר רבית לאור ההלכה (פ"ב ה"ד) שהוציא מדין זה גם למי שמשתמש בכרטיס אשראי של חבירו על מנת לפורעו קודם זמן החיוב. אפילו נותן לו יותר קודם אותו הזמן מותר, כיון שעדיין לא הלוהו. וכן נראה מדבריהם דאפילו שמקבל דבר בשביל האשראי מותר, ואין זה כדין הערב שנתבאר לאסור בסי' ק"ע. וכן הבאנו להלכה בספר ראש יוסף – הלכות ריבית סימן קס"א.

אבל בספר ברית פנחס (פ"ז יח יט) השווה דין האשראי לדין הערב, וכתב שמי שנותן צ'ק לחבירו לצורך קניה וחבירו מבטיח להפקיד לחשבונו לכיסוי הצ'ק שהוא אסור. והעיקר הוא כמו שהבאנו מגדולי הפוסקים שיש חילוק בין ערב לאשראי, ובאשראי אין לאסור משום ריבית, ולאו אגר נטר הוא.