מענק לידה בתוספת ריבית

כתב וערך:
הרה"ג רבי פנחס וינד
ראש בית ההוראה לענייני ריביתדיני ממונות -  האם אפשר לקבל מענק לידה עם תוספת ריבית? הרב פנחס וינד   - mossad


שאלה: נולד לו בן בשעה טובה וכנהוג מקבלים מענק לידה מביטוח לאומי, למעשה לאחר שכבר אישרו לו המענק התאחר מאוד קבלת המענק, לאחר כמה שבועות קיבל את המענק בתוספת רבית על איחור קבלת המענק, ומסתפק האם יש בזה איסור רבית, דהרי מקבל יותר עבור האיחור.


תשובה: יש בזה איסור רבית. אלא שיש לביטוח לאומי 'היתר עיסקא', ולכן אפשר לסמוך להקל, ואפי' אם אין לאב זה נכסים המרויחים אפשר להקל דהרי הלווה הוא ביטוח לאומי ולא האבא.
סברת הדברים: לכאורה היה מקום לומר דאין בזה חשש איסור דהרי מבואר ברמ"א (סי' קעו סעיף ו) דאין איסור רבית בנדוניא, והיינו דאם האב מתחייב בתחילה שאם אשלם עכשיו את הנדוניא אתן סכום זה, ואם אשלם בעוד תקופת זמן אשלם יותר, אין בזה איסור, דכיון שאינו משלם עבור חוב אלא מתחייב בעצמו לתת מתנה לבנו, יכול להתחייב בתחילה בשני אופציות דבזמן זה ישלם סכום זה, ואם יאחר לשלם ישלם יותר ואין התוספת עבור איחור התשלום כי עדיין אינו חייב כלום אלא לכתחילה מתחייב דבזמן מאוחר ישלם יותר, אבל אם בתחילה התחייב סכום מסוים ולא יותר ואחר שכבר מחויב רוצה להוסיף יותר עבור האיחור יש בזה איסור דנמצא מוסיף עבור ההמתנה ויש בזה משום רבית.
וא"כ היה מקום לומר דכן הוא גם במענק לידה, שאין המענק כתשלום עבור החוב שהוא משלם לביטוח לאומי, שהרי לוקחים ממנו כסף בכל אופן, אלא שיש להם הטבה ומתנה מיוחדת שהם נותנים מענק לכל לידה, וא"כ הרי בתחילה יש להם הסדר זה, שאם מאחרים לתת את המענק יוסיפו יותר, וא"כ הרי זה כנדוניא שיש בתחילה שני הברירות שמותר להוסיף יותר.
אולם לאחר העיון נראה דאין היתר זו נכונה, דההיתר של נדוניא היינו רק באופן שיש לו האופציה השניה בידו לשלם לאחר זמן יותר, ואין המקבל יכול לתובעו לשלם לפני זה, אבל אם ביד המקבל לתבוע מהנותן שישלם כפי ההתחייבות הראשון, ואין הברירה ביד הנותן לשלם את האופציה השניה, ורק אם יאחר לשלם יוסיף אין בזה ההיתר של נדוניא, דבאופן זה נחשב התשלום הראשון כחוב, וכל מה שמוסיף הוא על ההמתנה. וא"כ גם במעשה זו הרי מצד כללי החוק הם מחויבים לשלם מיד, ואין להם האפשרות לחכות ולהוסיף, וביד האב לתבוע מהם הכסף, וא"כ אין בזה ההיתר של נדוניא.
ונראה דהוא הדין בשאר תשלומי המדינה וכגון בארנונה שהמאחר מוסיף לשלם, שאין בהם ההיתר של נדוניא, אף שאינו משלם עבור איזה דבר שקיבל והוא רק חוב שהמדינה מחייבת, דכיון שאין בידו לבחור איזה אפשרות רוצה לשלם מיד או לאחר לשלם בתוספת, אלא העירייה תובעת ממנו את הכסף מיד, אין בזה ההיתר של נדוניא. אלא שיש בזה היתר אחר וכמבואר בספרינו 'רבית הלכה למעשה' (פרק יז סעי' נה- נו), כיון שאינו משלם מרצונו אלא כן הוא קביעת החוק. 

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form


0 תגובות