באיזה מסלול מותר לנהל את קרן הפנסיה שלנו? הרב משה יוסף

כתב וערך: הרב משה יוסף

מחבר הספרים 'ראש יוסף' הלכות ריבית ושו"ת 

שאלה

שכיר המפריש ממשכורתו מידי חודש לקופות גמל וקרנות פנסיה, המנוהלים על יד בתי השקעות שונים ועושים בכסף מסחר בבורסה בקניית מניות ואגרות חוב ושאר מוצרים הקיימים בתחום זה. והרי יש שם גם חברות ישראליות בדרך של ריבית או סיוע בחילולי שבת ושאר איסורים.

ואכן בשנים האחרונות בעקבות כך כמה בתי השקעות הוסיפו 'מסלולי הלכה' המפוקחים על ידי תלמידי חכמים, בהם משקיעים את הכסף רק בחברות שחתמו על היתר עיסקא כפי הצורך, וכן במקומות שאין בהם חילולי שבת, ושאר איסורים הידועים, ויש המפקפקים בצורך זה. מה דעת ההלכה בזה.

תשובה

השקעה ב'מסלול הלכה' אמנם אין בזה חובה מעיקר ההלכה. ומותר להשקיע בכל אפשרות השקעה כללי. אך טוב יותר למי שיכול להחמיר בזה ולנהל את כספו ורווחיו באופנים הרחוקים מכל חשש איסור ככל שיכול להיות. הן על ידי חשש איסור ריבית אם יהיה, הן על ידי חשש מסייע בידי עוברי עבירה.

נימוק התשובה

במסלולי ההשקעה הקיימים בחברות ההשקעה בדרך כלל הכסף אינו מתנהל במקום אחד, אלא בכל אופן שנראה שיהיה ריווח. פעמים בקניית מניות ופעמים בקניית אג"ח ובשאר דברים שמשערים שיבואו לריווח, ופעמים שיש בזה גם הפסד.

והנה לענין השקעה במניות הבאנו בספר ראש יוסף הלכות ריבית (סימן קע"ד סעיף ב) שאינו חשוב כהלואה בריבית כיון שאחריות הכסף אינו רק על המתעסק, וגם המשקיע שותף לריווח ולהפסד. וכן העיקר להלכה שמותר להשקיע במסחר מניות ללא עריכת היתר עיסקא.

וכמו כן באופן שההשקעה היא בקניית מט"ח והרי הוא רשום על שם הקונה, וכמי שקיבל הפירות לידו. ובשעה שרוצה למכור את השווי שתחת ידו הוא מקבל כפי מה שיהיה שווה ביום הפירעון ללא חשש של תוספת ריבית. וגם כפי הדרכים שנתבארו למעלה.

ולענין השקעה באגרות חוב, אכן הדבר חשוב כהלואה גמורה ובזה יש לחלק בין אג"ח של חברות פרטיות וחברות ממשלתיות. כאשר בחברות ממשלתיות וכן בחברות שהן בבעלות של גויים הדבר מותר. ואף באגרות חוב פרטיות שזה הלואה גמורה, שהרי המשקיע מקבל את כספי הקרן גם במקרה של הפסד. מכל מקום אין הדבר ברור לאיסור כיון שהחברות המנפיקות את האגח"ים הם חברות בע"מ שאין אחריות הקרן נופל על גוף הבעלים אלא על כלל החברה, והרי זה כממון שאין לו בעלים ידועים, וגם קרוב לוודאי שיהיה מעורב שם כסף של גוים, וכיון שבא לפנינו בתערובת יש לסמוך ולומר 'יש ברירה' שאינו מתעסק אלא עם חלקו של הגוי. וכמו שהבאנו בספר ראש יוסף – ריבית (סימן קנ"ט) בשם השואל ומשיב.   

ועיין במאמר שכתב מרן הראש"ל הגר"י יוסף בהסכמה לספר ראש יוסף – ריבית, דכל השקעה בחברה שהיא בע"מ מעיקר הדין אין בזה איסור ריבית כיון שהוא ממון שאין לו בעלים ידועים. ובכלל זה הלואות שעושים עם הבנקים בישראל שאין בזה משום עיקר איסור ריבית, ורק לרווחא דמילתא התקינו שיעשו על ידי היתר עיסקא. עוד יש לסמוך על שיטת רש"י שאין זה ריבית הבאה מיד לווה למלוה, והזכירו הרמ"א שיש לסמוך על זה במקום צורך, ואף שלדינא נקטינן כדעת מרן השו"ע שלא סמך על היתר זה, מ"מ חזי לאיצטרופי באופן זה שהשקעת הכסף פתוחה בכל העולם ורובא גויים, ובכה"ג אמרינן 'יש ברירה' וכנ"ל.

אמנם ישנן חברות הנסחרות בבורסה שגם יש להם עסקים הפתוחים ביום השבת תוך כדי חילול שבת ורמיסת קדשי ישראל בארץ ישראל וגוזלים נחלת אבות. וכמו כן יש בהם המביאים שיקוצים ומיני איסורים ליושבי הארץ ונוהמים כחזיר, ועל כמותם אמר הנביא יחזקאל 'עוד זאת עשו לי, טמאו את מקדשי ביום ההוא, ואת שבתותי חללו'. ומן הראוי שלא יהיה לנו חלק ונחלה עמהם, ולא ידבק בידך מאומה מן החרם הזה, אך מצד ההלכה כל שאינו בעל שליטה בחברה לא נאסר להשקיע שם בקניית חלק מהמניות, ואינו בכלל המסייע בידי עוברי עבירה, באופן שאין מכוונים את כספי ההשקעה למקומות אלו. ועיי' שו"ת אגרות משה (אה"ע א סוף סי' ז) שכל שאין לו חזקה ברוב המניות מותר לכתחילה לעסוק בזה ואפילו ליראי חטא עיי"ש. ועפי"ז הוא הדין שאין לחשוש למה שבאותה חברה סוחרים גם בחמץ בימי הפסח, ובכלל זה מסחר בשאר דברי איסור. אדרבה, רובא דרובא ממסחר המניות אינם לצורך איסורים, ואף דממונא לא בטיל, אין מדובר כאן בתערובת גוף הדבר שיש לחוש דאיהו גופיה איסור. אלא רק זכויות ממוניות שיש באותה השקעה, ובכה"ג יכול לתלות זכותו ברובא דהיתרא. עוד עיין במה שכתבתי בשו"ת 'ראש יוסף' ח"א (או"ח סי' ח') דכל שמתחילים את ההשקעה ביום חול, אין בזה משום מסייע, במה שיכול להימשך ממנו איסור ליום שבת. אך וודאי שראוי להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו למי שיש יכולת בידו, ולהעדיף שיבוא לו הריווח דווקא ממקומות שאין בהם צד איסור כל עיקר.