בין הזמנים בבית: אתגר או הזדמנות | אסף זכריה

בין הזמנים בבית: אתגר או הזדמנות?

בין הזמנים – זמן יקר ומיוחד, שבו שולחנות הלימוד בבתי הספר נסגרים, הבחורים חוזרים הביתה, אל חיק המשפחה. אמנם אין שיעורים ואין סדרים בישיבה, אך האמת – זה בלתי כתוב החינוך– מתחיל דווקא עכשיו, בתוך הבית.
לכל הורה חרדי יש בלב רצון עז: להעביר את בין הזמנים מתוך רוגע, בנחת, באווירה של קדושה ושמחה.
איך עושים זאת?
ראשית, סדר יום. גם אם אין סדרים מחייבים, חשוב לבנות מסגרת בסיסית ליום: זמן תפילה, זמן לימוד קבוע (אם גם קצר), זמן משחק, יציאה עם הילדים, עזרה בבית. הילדים מרגישים בטוחים כשהיום שלהם ברור ומסודר עד כמה שאפשר, הדבר גם עוזר לשמור על אווירה בריאה ונעימה בבית.
שנית, שותפות. הזמן הזה הוא הזדמנות להפוך את הילדים לשותפים - בעבודות הבית, בקניות, בהכנות לשבת, ובכלל. ילד שמרגיש מועיל ושותף – מתמלא שמחה פנימית, והקשר עם ההורים מתעמק.
שלישית, זמן איכות. גם אם הם קצרים - משחק קופסה עם הילד הקטן, סיפור לפני השינה, שיחה אישית עם המתבגר בלי טלפונים. רגעים קטנים כאלה בונים עולמות של קשר וקרבה.
כמובן, יש גם מקומות לפעילויות מחוץ לבית – טיול קצר בטבע, הליכה לפארק, ביקור אצל סבא וסבתא. או מקומות נעימים לטיול ,לא חייבים לצאת למקומות רחוקים או להוציא כספים גדולים. עצם היציאה לפארק ברוגע ובשמחה, משדר לילד תחושת ביטחון ושייכות.
ולבסוף – לזכור שהילדים סופגים אותנו לא רק את מה שאנחנו אומרים, אלא את מה שאנחנו חיים . אם אנו רגועים, שמחים, מדברים בנעימות – כך גם הם יהיו. בין הזמנים הוא אתגר, אך מעל הכול – זו מתנה: זמן לבנות, לקרב, להעמיק קשרים ולגדול ביחד.
בין הזמנים פורה ומוצלח.

ליעוץ חינם לגולשי קו ההלכה בלבד חייגו

054-8420999