זורמים עם החיים? תחשבו פעמיים! הרב אליהו נקש

זורמים עם החיים? תחשבו פעמיים!

ישנה אזהרה מאוד תמוהה בפרשתנו: לאחר שמתוארת כל ההשגחה הפרטית של הקב"ה על עם ישראל לכל אורך יציאת מצרים ולאחר ההבטחה להנחילם בארץ המובטחת, מתוך שפע רוחני וגשמי, אומרת התורה: "הישמר לך פן תשכח את ה' א-לוהיך לבלתי שמור מצותיו ומשפטיו וחוקותיו אשר אנכי מצוך היום" (דברים ח, יא). והשאלה שזועקת היא איך יעלה על הדעת, שעם שמקבל יחס כזה אוהב ועוטף מהקב"ה, שמירה והגנה, ניסים גלויים והשגחה לפרטי פרטים, ישכח את מה שהקב"ה מבקש ממנו?! עד שהקב"ה נאלץ להזהירם על כך! היש כפיות טובה גדולה מזו לכאורה?!

אז התשובה היא שעם ישראל אינו כפוי טובה. והוא אפילו מעריך את מה שהקב"ה עשה, עושה ויעשה. אלא שיש כאן אויב סמוי, שהוא זה שמטשטש לנו את ההסתכלות הנכונה, וגורם לנו לייחס פחות חשיבות ולא להעריך ואפילו לשכוח!

האויב הזה הוא ההרגל!

מחקרים מגלים לנו ש-45% מכל ההחלטות והפעולות שאנשים עושים מבוססות על הרגלים ומתרחשות באופן "אוטומטי", גם כשנדמה שיש מאחוריהן תהליך חשיבה וקבלת החלטות מסודר. מבחינה קוגניטיבית, הרגלים עוזרים למוח להתייעל בכל רגע נתון, והם מאפשרים לו להשקיע יותר משאבים בדברים "חשובים" ולא שגרתיים, מאשר להשקיע בדברים "שוליים" שחוזרים על עצמם. 

אבל יחד עם היתרון הזה, ישנו חסרון מאוד גדול, חסרון שפוגע במערכות יחסים בשל ההרגשה שמי שמולי אינו מחשיב/מעריך אותי. מאחר וההרגל גורם לשאננות ולעיתים אף לאדישות שמעבירה מסר, ברוב המקרים בלא מתכוון, שמי שלצידי אינו מספיק חשוב, עד כדי כך שהוא מצדיק את זה שאתאמץ בשבילו.

כלפי מה דברים אמורים בעיקר? כלפי הקשר הזוגי שלנו: זוג מתחתן, יוצא לדרך חדשה שמלווה בהתרגשות ושמחה. אך אט אט ההתלהבות הולכת ופוחתת, ואיתה גם ההשקעה. מספיק שאחד מבני הזוג משקיע פחות, בכדי לגרום למנגנון הדדי של חוסר עשייה ותחזוק של הקשר, ומשם אנו יודעים לאן זה יכול להגיע.

בדורנו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת להרגל להשפיע עלינו ולהוריד לנו את המוטיבציה והרצון להשקיע בזוגיות. יש דברים שקיומם מכח האינרציה (ההתמדה) אבל זוגיות ממש לא יכולה להתקיים ללא מוטיבציה, ללא הבנה מה המהות של מערכות יחסים, וללא השקעה ונכונות לויתור והענקה.

התרגלנו שאנו נשואים ויש לנו ילדים וכד' והרבה פעמים לצערנו אנחנו נזכרים להעריך רק כאשר ישנה חריגה מההרגל. אז בואו ונעריך מתוך הטוב שיש לנו. נתחיל בזה שנשב לשיחה ונבחן מה יש לשמר ומה יש לשפר. תוך דגש על זמן איכות יחד, שיחות, מחמאות, כבוד הדדי וכל מה שהיה ועשה לכם טוב, או לא היה אבל אתם יודעים שאם יהיה זה יעשה לכם טוב ויוביל אתכם להערכה תמידית בקשר.