תכשיט שכתוב עליו כל התנ"ך אם צריך לשמור על קדושתו

שאלה: מצוי כיום תכשיטים שיש בהם תליון קטן שכתוב בו כל התנ"ך בכתב קטן ביותר שלא ניתן לראותו אלא ע"י הגדלתו בעזרת הגדלה מיוחדת, והשאלה האם ניתן להיכנס עם תכשיט זה לבית הכסא ואם צריך לנהוג בו בקדושה.

תשובה: אפשר להכנס עמו לבית הכסא, אבל אין לנהוג בו מנהג בזיון^[1].

^[1] הנה בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן שנ"ז) נשאל על כיוצ"ב וז"ל ועל דבר שאלתו היות שהמציא א' דבר חדש להדפיס כל כ"ד כתבי קדש תנ"ך במלאכת הצילום (הפאטאגראפיע) באותיות מרובעות וע"פ המסורה מונח כולו בתוך תיק אחד. ותוך התיק משובץ כלי מגדיל הראות (מיקריסקראף) אשר על ידו רואים לקראם ונושאים אותו על יד שרשרת מורה שעות וכדומה. ושאל אם מותר לכנוס בו לביהכ"ס ע"י שמונח בכיס המעדיליאן או צריך ליתנו בכיס התפור בבגד וכדומה. ואם מותר להניחו תחת הכר מראשותיו בעת תשמיש המיטה, עכ"ל, ושם הביא בשם הרדב"ז (ח"ג סימן תקיג) שהיקל בכיוצ"ב כל שהכתב מונח בתוך בגד דלא גרע ממה שהתירו כיוצ"ב לגבי תפילין. וכן הביא צד להקל לפי הסוברים דבכתב שאינו אשורי אין בו קדושה, ועוד הביא צד להקל להסוברים שכתב מודפס אין בו קדושה, ואעפ"כ לבסוף סיים דאין להקל אלא אם מניחו בתוך הבגד, ע"ש.

אולם אפשר דכל דבריו בתנ"ך המודפס בכתב קטן ביותר שקשה לקראתו בלא זכוכית מגדלת, אבל ע"י התאמצות אפשר לראות את המילים, ובכה"ג כל הנידון הוא משום כתב שאינו אשורי או שאינו מודפס, אבל בנידון דידן שהוא כתב שכלל לא ראוי לקראות רק ע"י מכשיר מיוחד אפשר דאין דינו ככתב, דאין לנו אלא מה שעיננו רואות, וכדמוכח משאר דיני התורה, דלא אסרה תורה רק מה שנראה לעניים, וכמו שידוע שיש תולעים שאינם נראים לעין, וכתבו הפוסקים שהם מותרים דאין לנו אלא מה שעיננו רואות, וכן מצינו לגבי פסול ד' מינים דכתבו הפוסקים דאין לנו אלא מה שעינינו רואות ולא מה שרואים ע"י זכוכית מגדלת, ועוד כיוצ"ב.

ומצינו בשו"ת אבן יקרה (ח"ב סימן לג) שנשאל אם מותר להכנס לבית הכסא עם תנ"ך שנעשה ע"י צילום פוטגראפי באותיות קטנות מאוד עד שאי אפשר לקרות בו אלא בעזרת זכוכית מגדלת, והעלה שאין שום קדושה בתנ"ך כזה מכיון שאין האותיות ניכרות לעין רואה רק ע"י זכוכית מגדלת פי כמה פעמים מהכתב לכן אין לזה דין כתב כלל, שאנו אין לנו בכל מקום אלא מה שעינינו רואות במראה ולא בחידות, ומ"מ סיים שם שאע"פ שמן הדין אין בתנ"ך כזה דין קדושה כלל, למעשה כיון שיש שמות קדושים בתנ"ך חלילה לנהוג בו מנהג בזיון בתנ"ך זה, עכ"ד, והביאו בשו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סימן כא אות ד', ע"ש מה שדן לגבי שטרות כסף שכתוב בהם פסוקים בכתב קטן שאינו נראה לעין והתיר מכמה צירופים ומכללם ממש"כ בשו"ת אבן יקרה.

וע"ע בשו"ת משנה הלכות ח"ד סימן קכט שג"כ העלה להתיר בזה.

הנה כל אלו הפוסקים דיברו על כתב קטן שהיה מצוי בזמנם שלא ניתן לקראותו בעיניים רגילות אלא בזכוכית מגדלת והעלו בזה להקל, אבל מה שמצוי כיום הוא כתב שגודלו ננמוטר זאת אומרת אחד חלקי מליון מלימטר, אפשר שאין לזה חשיבות כתב, ואין צורך כלל להקפיד בזה.

ומ"מ אפשר דלנהוג בזה מנהג בזיון אין זה ראוי, אבל להכנס לבית הכסא אין זה חשוב מנהג בזיון רק לא דרך כבוד, ובזה נראה בפשיטות דאין להחמיר בזה כלל, ועל כן אפשר לקנות תכשיט זה ואין בזה קפידא.

לתגובות והערות:  [email protected]