קנה מוצרים שונים ונתברר שהמוכר גנב אותם

שאלה: ראובן קנה מוצרים שונים משמעון, ולבסוף נתברר לראובן ששמעון גנב את המוצרים מאיזה חנות מסויימת בעיר, ושאלתו האם חייב להחזיר את המוצרים לאותה חנות או לא.

הרב תמיר ישי אסולין
אקטואליה בהלכה - קנה מוצרים שונים ונתברר שהמוכר גנב אותם -  הרב תמיר אסולין  - 734573473.jpg

תשובה: אסור לקנות מהגנב וכל הקונה מן הגנב עוונו גדול שמחזק בזה ידי עוברי עבירה וגם עובר על לפני עיור לא תתן מכשול. וכל שידע שהוא גנב ועבר וקנה ממנו, חייב להחזיר את המוצרים לבעליהם ללא תמורה. אבל אם לא ידע שהוא גנב וגם אין הגנב מפורסם, אם נתייאשו הבעלים מהמוצרים, אינו צריך להחזיר להם. אבל אם לא נתייאשו הבעלים מהמוצרים (כגון שלא ידעו כלל שנגנבו או מכל סיבה שהיא), חייב להחזיר להם את המוצרים אבל הבעלים צריכים לשלם לו את הכסף ששילם לגנב

מקורות: 

בשו"ע (חו"מ סימן שנו ס"א) איתא, אסור לקנות מהגנב החפץ שגנב ועון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב, עכ"ל, הרי שיש איסור לקנות מן הגנב, ושני איסורים יש בדבר, א. משום שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה, ב. וגם עובר בזה משום לפני עיור לא תתן מכשול שעי"ז גורם לו לגנוב גניבות אחרות.

ואדם שעבר וקנה חפץ גנוב, מעיקר הדין בכל אופן צריך להחזירו לבעלים שהרי אותו החפץ שייך לבעלים, ואין משנה כלל אם שילם על אותו חפץ או לא. אלא שחכמים תיקנו שבמקום שלא ידע שהחפץ הוא גנוב, צריך להחזירו לבעלים אבל הבעלים צריכים לשלם לו כפי מה ששילם לגנב, ותקנה זו היא מפני תקנת השוק, שאנשים לא ימנעו מלקנות חפצים. וכמו שנתבאר בשו"ע (שם ס"ב), הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים ואח"כ הוכר הגנב ובאו עדים שזה החפץ שמכר פלוני הוא גנבו בפנינו, חוזר החפץ לבעלים והבעלים נותנים ללוקח דמים שנתן לגנב, מפני תקנת השוק, והבעלים חוזרים ועושים דין עם הגנב וכו', עכ"ל. אבל אם ידע שאותו מוכר גנב את אותם החפצים ואעפ"כ עבר וקנה, בכה"ג לא עשו בו תקנת השוק וצריך להחזירו לבעלים ללא תמורה, וכמו שכתב הרמ"א (שם). [ולגבי גנב מפורסם, הוא מחלוקת שו"ע ורמ"א ע"ש].

וכל זה באופן שלא נתייאשו הבעלים מהחפץ, אבל אם נתייאשו הבעלים מהחפץ, הרי שנעשה כאן יאוש ושינוי רשות, והקונה מן הגנב אין צריך להחזיר את החפץ לבעלים. וכמו שמבואר בשו"ע שם ס"ג, ודעת השו"ע שאין חילוק בין אם היה יאוש קודם שינוי רשות או קודם שינוי רשות ואח"כ יאוש, והרמ"א שם חולק כפי שנתבאר שם.

מעתה בנידון דידן, שהקונה קנה לתומו מאדם שלא הוחזק כגנב ורק לאחר מכן נתפס בגניבתו, הדין הוא שאם עדיין לא נתייאשו הבעלים מהחפצים הגנובים צריך להחזיר להם ולקבל מהם את מה ששילם לגנב. ואם נתייאשו הבעלים מהחפצים, לא צריך להחזיר להם. ובדרך כלל אם לא נודע לבעלים מהחפצים הגנובים הרי שלא נתייאשו וצריך להחזיר להם את המוצרים.

ודבר זה יהיה מצוי במקום ששילם לגנב מחיר מוזל מהשווי האמיתי של אותם מוצרים, דבזה יש סיבה לבעלים לבקש את המוצרים ולשלם לו מה ששילם לגנב, אבל אם קנה מהנגב באותו מחיר שבעל החנות קונה את המוצרים, יתכן ולא יהיה לבעל החנות סיבה לקבל את המוצרים מאחר שיצטרך לשלם עליהם ואין לו רווח מכך.

לתגובות והערות:  [email protected]

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות