במדרש (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ג) מובא "לא נגאלו אבותינו ממצרים עד שכרתו ברית ביניהם לגמול חסד איש לרעהו, וכמו שנאמר נחית בחסדך עם זו גאלת" ומכיוון שזו היתה סיבת הגאולה ממצרים לכן נוהגים לתת מידי שנה בשנה מעות לעניים שגם סיבת הגאולה של לעתיד לבא תלויה במצוות החסד כמו שממשיך שם המדרש "וכן לעתיד לבא כמו שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות".

ועי' בספר אור המועד (להגר"א זאדה עמ' תקפח) שכתב שהנותן מעות קמחא דפסחא ברווח זו סגולה נפלאה לפרנסה על פי המבואר בגמרא ראש השנה (טז.) שבפסח נידונים על התבואה שהיא סמל הפרנסה ושאנו מחלקים קמחא דפסחא לעניים מתעורר עלינו מידת הרחמים לזכות לפרנסה ברווח. (בשם ספר להורות נתן).

הרב ירון אשכנזי