האם אפשר לקרוא קריאת שמע מהלך,עומד,או שוכב
האם אפשר לקרוא קריאת שמע מהלך,עומד,או שוכב
- יכול לקרוא קריאת שמע מהלך או עומד או רכוב על גבי בהמה, חוץ מפסוק ראשון שאסור לקרותו כשהוא מהלך. בפרק קמא דברכות (י:) תנן בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר (דברים ו ז) בשכבך ובקומך, ובית הלל אומרים כל אדם קורין כדרכן, שנאמר ובלכתך בדרך, א"כ למה נאמר בשכבך ובקומך? בשעה שדרך בני אדם שוכבין ובשעה שדרך בני אדם עומדין. ופירש רש"י שהכוונה "כדרכן" היינו או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך ועוד איתא (שם) אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל. וכ"פ הטשו"ע סי' ס"ג סעי' א'. ומכל מקום עדיף לקוראה כשהוא יושב כדי שיוכל לקרוא באימה וביראה ובכוונה ובישוב הדעת יותר. כן איתא בהגמ"י (הלכות קר"ש פ"ב) בשם ראבי"ה והביאו דרכ"מ אות א'.
- ודווקא כשהולך בדרך יכול לקוראה כשהוא מהלך, אבל כשמתפלל בבית הכנסת וכדו', אין לו ללכת, אלא ישב במקום אחד שאין לך עראי וקלות ראש יותר מזה. כן כתב המקור חיים (סי' סג סעי' א'). והנה בסמוך מבואר שאסור לקרותה כשהוא שוכב פרקדן אבל לחולה ושמן מותר, וכתב רבינו מנוח דמי שאינו בעל בשר או חולה אסור לו לקרוא אלא מיושב, דלא התירו אלא לבעל בשר או לחולה, אבל אדם רגיל צריך לקוראה כשהוא מיושב כאדם העומד באימה וביראה. ובהגהות יד אהרן (בהגה"ט) שתמה על דברי רבינו מנוח מהגמ' שבית הלל מתירים לקוראה אפ'י שוכב? ותירץ דרבינו מנוח הוא למצוה מן המובחר כדי שיוכל לקרות באימה וביראה כראוי, וביתר ישוב הדעת, ומה שכתב אסור, אינו אסור מן הדין אלא אסור מצד מצוה מן המובחר. והביאו בכה"ח (סק"ד).
- ואסור לקרותה כשהוא שוכב על בטנו או על גבו, משום שנחשב כמקבל עליו עול מלכות שמים דרך גאוה, ומ"מ בדיעבד יצא ידי חובתו. שם בגמ' "פרקדן לא יקרא את שמע, מיקרי הוא דלא ליקרי, הא מיגנא (משמע שלישון כך מותר) שפיר דמי? והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד? אמרי, מיגנא כי מצלי שפיר דמי (לישון כאשר מוטה מעט על צידו מותר), מיקרי אף על גב דמצלי נמי אסור (לקרוא קריאת שמע אסור אף אם מוטה על צידו מעט). שואלת הגמ': והא רבי יוחנן מצלי וקרי? שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה. ומכל מקום אם קראה כשהוא פרקדן כתב הישועות יעקב (סק"א) דלא יצא, והפמ"ג (מש"ז סק"א) דבדיעבד יצא ידי חובה, וכ"פ הבאה"ל (ד"ה אבל לא פרקדן), והביא מחלוקת זו בכה"ח (שם סק"ב).
- ובשוכב על צידו רשאי לקרוא קריאת שמע אפי' לכתחילה, ובלבד ששוכב על צידו לגמרי, אבל אם היה נוטה מעט על צידו, אסור לקרוא קריאת שמע. ואם הוא שמן ביותר, או שהוא חולה באופן שאינו יכול לשכב על צידו לגמרי או לשבת, רשאי לקרוא קריאת שמע, אפי' כשהוא נוטה מעט על צידו. איתא בברכות (כד.) "שנים שהיו ישנים בטלית אחת, זה מחזיר פניו לכאן וקורא (קריאת שמע) [וזה מחזיר פניו לכאן וקורא". ומשמע שקוראים כאשר הם שוכבים, והקשה רבינו יונה (טו. ד"ה שנים) היאך יכול לקרות ק"ש והוא שוכב מוטה על צדו, הרי למדנו (יג:) שאסור לקרוא את שמע אפי' אם מוטה, והיכי אמרינן הכא דשרי? ותירץ שמה שאמרנו שאסור לקרוא בהטייה, היינו דווקא פרקדן וכדו', וה"ה אם שוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר. ועוד תירץ כיון דחזינן דהיכא דאיכא טירחא שרי, כמו שמצאנו שהתירו לר' יוחנן לקרוא כאשר הוא שוכב מפני שמצטער להטות את עצמו, הכא נמי התירו לו בהטייה משום דהוי ליה טירחא, כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן. וכתב הרמב"ם (פ"ב מהלכות קריאת שמע ה"ב) "כל אדם קורין כדרכן בין עומדין בין מהלכין, בין שוכבין בין רוכבין על גבי בהמה, ואסור לקרות ק"ש והוא מוטל ופניו טוחות בקרקע, או מושלך על גבו ופניו למעלה, אבל קורא הוא והוא שוכב על צדו, ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא". משמע שנקט כרבינו יונה וכך נראה מדברי רש"י וכ"פ מרן (שם סעי' א'). וכ"פ בשו"ע וברמ"א שם, וכתב המשנ"ב (סק"ב) ואפי' מוטה מעט על צידו גם כן אסור, וכל ההיתר רק כאשר מוטה כולו על צידו. וכתב עוד המשנ"ב (סק"ד) דאף בבעל בשר אם יכול להתהפך על צידו אפי' רק בפסוק ראשון לבד מחוייב לעשות כן.
אם הוא חולה שראשו מורם קצת על כריות אך אינו יכול לשבת לגמרי, כתב בנשמת אברהם (סי' סג סק"א) בשם הגרש"ז אוירבך שכשם שהנוטה קצת על הצד חשוב כשוכב על צידו בדיעבד, כך מי שיושב קצת, דהיינו שראשו מורם קצת על כריות, או שראש המיטה מורם קצת, חשוב ג"כ כיושב, שכן א"צ לקוראה דווקא על צידו, אלא העיקר שאינו שוכב לגמרי.
תגובות
הוספת תגובה