1. הקורא קריאת שמע על המיטה, רשאי לקרוא כל הפרשה ולחזור שנית ולקוראה שוב, ורשאי להתחיל כל פעם מפסוק ראשון, אמנם אין להקל אלא בקריאת שמע שעל המיטה, שקוראה כדי לשומרו מן המזיקים, וכדי שישן מתוך דברי תורה, אבל בלאו הכי אסור לקרוא פעמיים את אותה הפרשה. הטור כתב שאם כופל כל הפרשה אין לחוש, ובב"י ביאר דכן כתוב בסמ"ק (סי' קד) וזה לשונו "ואם כפל כל הפרשה כולה אין להקפיד, כדאשכחן דרבי זירא קרי והדר קרי", וכ"כ בהגהות מיימוניות (פ"ב מהלכות ק"ש) וז"ל אבל אם קרא כל הפרשה וחזר וקראה, מזה לא דיבר כלום, ובירושלמי (ברכות פ"א ה"א) איתא שר' זעירא קרא וחזר וקרא, ומשמע שאין קפידא, אמנם למסקנה נקט ההגמ"י דאסור לקרוא פרשה ראשונה שוב ושוב, ואין ללמוד מהירושלמי דשמא התם מיירי בקריאת שמע שעל המיטה, ובזה שרי, אמנם הביא בשם הירושלמי (מגילה פ"ד ה"י) שכל האיסור לכפול הפסוק דווקא בציבור, אבל ביחיד שרי. וכן כתב סמ"ג (עשין יח ק.). ורבינו מנוח (פ"ב הי"א ד"ה קרא) כתב שאף אם כפל כל הפרשה משתקין אותו, וכ,,כ מהר"י אבוהב ז"ל שאף במקרה שכופל את הפרשה כולה אסור, ויש להתיר רק במקום קריאת שמע על המיטה.  וסיים הב"י "וראוי לחוש לדבריו". אבל אם קורא את כל שלשת הפרשיות של קר"ש כמה פעמים מותר, אפי' שלא בקריאת שמע שעל המיטה. כן כתב המשנ"ב (סקכ"ה).
2. מעיקר הדין מותר לומר "אמן אמן" ב' פעמים, ואין זה נחשב כב' רשויות, אמנם ראוי להחמיר שלא לומר פעמיים אמן אמן, אבל אם מפסיק וי"ו באמצע שרי. כתוב באהל מועד (שער ק"ש דרך א נתיב ז) האומר אמן אמן כאומר שמע שמע. וכתב עליו הב"י ואיני יודע מנין לו? ועוד דהא קרא כתיב (תהלים פט נג) "אמן ואמן" ואף על גב שיש שם הפסק של וי"ו בין אמן אחד לחבירו, מ"מ נראה דאפילו בלא וי"ו נמי אין קפידא אי אמר אמן אמן תרי זימני. ובשו"ע מרן לא הזכיר דין זה, והרמ"א כתב דיש אומרים שצריך ליזהר שלא לענות על שום ברכה שני פעמים אמן. אמנם המג"א (סק"י) הביא בשם רבינו בחיי (שמות יד לא) להקל כדעת הב"י, וכתב דאדרבא, הכופל אמן אמן, זוכה לשני עולמות. אמנם הפר",ח (סקי"ב) והבאה"ט (סק"י) העירו על מרן בזה, דהא בירושלמי איתא להדיא דהאומר מודים מודים משתקין אותו,  וא"כ ה"ה באמן אמן. ובספר מור וקציעה (סי' סא) יישב שהירושלמי פליג על הבבלי, וא"כ הלכה כהבבלי שמותר לומר אמן אמן. ובפרט לשיטות שכל האיסור הוא רק לאומרו בציבור, אבל ביחיד אין איסור. וכן כתב בספר מגן גיבורים (שלטי גיבורים סק"ו).

ועי' פמ"ג (אשל אברהם סק"י) שבאמן יש ב' מיני סוגים, האחד – אני מאמין ואומר שזו האמת, והשני – בקשה "כן יהי רצון" ולכן אם מכוין כגון בברכת רפאינו שיש בה ב' עניינים ומכוין באחד שמאמין הקב"ה רופא, ובשני מכוין שכן יהי רצון שירפא את החולים, יש להקל. וכ"כ המשנ"ב (סקכ"ח) אמנם כה"ח (סקמ"ג) שיש להחמיר בכל עניין, כיון שבירושלמי איתא להדיא דאסור לומר אמן אמן, והגרי"ח בספר עוד יוסף חי (פרשת ויגש אות יג) כתב שיש להתיר באופן שמפסיק הוי"ו ביניהם, ועוד כתב לחלק דדוקא באמן שמשמעותו אמת, יש לחשוש כאשר עונה פעמיים, אבל באמן שמשמעותו כן יהי רצון אין חשש דמאי שתי רשויות איכא? אלא רק כוונתו לחזק בקשתו. לכן נראה להחמיר לכתחילה בזה.

1. מנהג ישראל לומר שבע פעמים ה' הוא האלוקים בתפילת נעילה ביום הכיפורים, ואין לחוש בזה שכביכול נראה כב' רשויות, מפני שכוונתם לשבח לה' שהוא דר למעלה משבעה רקיעים, וכן איתא באליהו שענו כל העם ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים. מנהג אמירת ה' הוא האלוקים ז' פעמים ביום הכפורים הובא בתוספתא (ברכות לג: ד"ה אמר  פסוקא), ואמר שמנהג כשר הוא, וכן הובא בסבר פנים יפות בסמ,ג (סוף לאוין סט) בשם רבינו יצחק בר יהודה ובתלמידי רבינו יונה (פרק ה') ונימוק"י (ברכות לג:) והטעם כתב הב"י לפי שמשבחין אותו שהוא דר למעלה משבעה רקיעים, וכ"ד רבינו האריז"ל בשעה"כ (דף ק"ב ע"ג).
2. כל מה שנאסר לאומרו שני פעמים משום שנראה כחולק לשתי רשויות, מ"מ אם אמר אחד מהם בלשון תרגום מותר. כן מובא בכה"ח (סקמ"א) בשם זוהר חדש ריש פרשת תרומה, ושכן נראה מלשון מרן הב"י בסי' נ"א שכתב בשם האורחות חיים שיש נוהגין שאין לכפול ה' מלך וכו', וכתב הב"י על זה דיש נוהגין לאומרו פעם אחת בלשון הקודש ופעם אחת בלשון תרגום וזה נכון יותר, ומשמע שאם אומר בלשון  תרגום, אין איסור שמזכיר פעמיים.