1. בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים הש"ץ ה' אלוקיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלוקיכם אמת. ושליח ציבור מוציא את כל הציבור בזה. בטור כתב שיש נוהגים לומר קודם שמתחילים קריאת שמע "אמן אל מלך נאמן", ונתנו טעם לדבריהם שקריאת שמע יש בה רמ"ח תיבות כמניין איבריו של אדם, אלא שחסר ארבע ומכוונים להשלים באלו ארבע מילים. ובב"י כתב דחסר ג' תיבות וארבעה שכתב הטור לאו דווקא. והטעם שיש שאומרים אמן הוא משום שעונים על סוף ברכת הבוחר בעמו ישראל וכו'. וכ"כ בספר המנהיג (סי' לג) וכ"כ האגור (סי' קז) בשם הרוקח (סי' שכ) [ולפי"ז לדידן שאין אנו עונים אמן אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל, אין לענות אמן בכל גוונא, וכן כתב האגור שם]. והרמ"ה כתב בתוקף שאין לומר אל מלך נאמן כלל דהא מפסיק בין הברכה לקריאה, ואינה לא צורך הברכה ולא צורך הקריאה אלא רק צורך חיצוני להשלים רמ"ח תיבות, ועוד שמוציא שם שמים לבטלה, ועוד שמילים אלו לא תיקנן לא יעקב אבינו ולא משה רבינו ואינו מובא במשנה ובגמ', ולכן נוקט שאין לומר אל מלך נאמן.

ובב"י הביא שתקנו שיחזור שליח ציבור "ה' אלהיכם אמת" על פי הזוהר בתיקונים (תיקון י' דף כה:) ואיהי כלילא מד' פרשיין דקריאת שמע דאינון רמ"ח עם אל מלך נאמן ובגין דלא עבדין הפסקה תקינו לאחזרא שליחא דצבורא ה' אלהיכם אמת ע"כ. וכתב שכך נהגו בני ספרד שלא לומר אל מלך נאמן ולהשלים הג' תיבות חוזר שליח ציבור ה' אלהיכם אמת ועוד מובא בהזוהר (בסוף פרשת וירא אליו ה') דבק"ש אית רמ"ח תיבין עם ה' אלהיכם אמת. ובמדרש הנעלם (זהר חדש רות צה.) איתא פתח רבי יהודה ואמר רפאות תהי לשרך וכו' (משלי ג ח) התורה היא רפואה לגוף ולעצמות בעולם הזה ובעולם הבא דאמר רבי נהוראי אמר רבי נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות כמנין איבריו של אדם והקורא ק"ש כתקונה כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו ודא רפאות תהי לשרך אדהכי מטא ההוא ינוקא לאי מאורחא (עייף מהדרך) ויתיב קמייהו שמע אילין מילין קם על רגלוי ואמר והלא בק"ש אין שם אלא רמ"ה תיבות אמר ליה רבי חייא תיב ברי יתיב אמר ליה ברי שמעת בהאי מידי אמר כך שמענא מאבא בק"ש יש רמ"ח תיבות חסר תלת למנין איבריו של אדם מאי תקנתיה תקינו שיהא שליח ציבור חוזר ג' תיבות ומאי נינהו ה' אלהיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות על הקהל וכדי שלא יפסיק לאמת לא פחות ולא יותר משלש אדהכי אתא רבי יהודה בריה דרבי פנחס ויתיב אמר ליה במאי עסקיתו אמרו ליה במילי דק"ש הכי והכי אמר ההוא ינוקא אמר ודאי הכי אמר רבי יוחנן בן נורי ורבי יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא חסידים הראשונים תקנו קריאת שמע כנגד עשרת הדברות וכנגד מנין איבריו של אדם והא חסרו מהם שלש למנין איבריו של אדם תקנו שיהא שליח ציבור חוזר ומשלים אותם ומאי נינהו ה' אלהיכם אמת. בתפלה תקנו שלשה ברכות ראשונות ושלשה ברכות אחרונות בקריאת שמע שלש שמות בראשונה ה' אלהינו ה' אחד שלשה שמות באחרונה ה' אלהיכם אמת וכל האומר ק"ש כהאי גוונא בידוע שאינו נזוק כל אותו היום וכל האומר ק"ש שלא עם הצבור אינו משלים איבריו מפני שחסרו השלשה תיבות ששליח ציבור חוזר מאי תקנתיה יכוין בט"ו ווי"ן דבאמת ויציב ועם כל דא היה קורא עליו אבא מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אותם שלשה תיבות דקריאת שמע ששליח ציבור חוזר לא יוכל להמנות אותם לתשלום רמ"ח כשאר הציבור עכ"ל.

1. יחיד שקורא קריאת שמע יסיים בשלש תיבות אלו "ה' אלוקיכם אמת", כדי להשלים רמ"ח תיבות בקריאת שמע שהן כנגד רמ"ח איבריו של אדם, אבל כשמתפלל עם הציבור מוטב שכל יחיד ישמע ג' תיבות אלו מש"ץ. ודווקא בש"ץ קבוע, אבל בש"ץ שאינו קבוע ועולה באקראי, ואינו בקי בענייני התפילה כדי להוציא את הקהל ידי חובת שלש תיבות אלו, עדיף שיאמר היחיד עימו ה' אלוקיכם אמת. הב"י הביא בשם מהר"י אבוהב, שאין היחיד חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת, כדאיתא בגמ' אלא בחזרת שליח צבור ששומע ממנו יצא. ע"כ. וכן כתב המהרלנ"ח. אך בדרכי משה כתב, שאם ירצה היחיד לחזור ולומר ה' אלהיכם אמת רשאי. וכן כתב בברכי יוסף (סימן סא סק"א) על פי דברי הירושלמי והאר"י ז"ל שרשאי לומר ביחיד. וכן איתא בירושלמי ברכות (פרק ה' הלכה ג') דמאי דאתמר האומר מודים מודים משתקין אותו, היינו בצבור אבל ביחיד מותר. ולפי זה הוא הדין שמותר ליחיד לכפול ה' אלהיכם אמת. אולם דעת הטור והשלחן ערוך שהתלמוד שלנו חולק על הירושלמי, וגם ליחיד אין לומר ה' אלהיכם אמת, דדמי לאומר שמע שמע דמשתקין אותו. וכ"פ בשו"ע סעי' ט' דאין לכפול מודים פעמיים, ולא חילק בין יחיד לציבור,

ולכאורה לדידן דנקטינן כדעת מרן אין ליחיד לומר ה' אלהיכם אמת. ותקנתו לכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב. אלא שאנו נוהגים כמו שמרן החיד"א הנ"ל העיד בגדלו בשם המהר"ח ויטאל, שכן נהג רבינו האר"י, שכשהיה קורא קריאת שמע ביחיד היה מסיים בעצמו "ה' אלהיכם אמת". וכן הוא בשלמי צבור (דף צט), ובכף החיים פלאג'י (סימן יד אות מט), ובסידור בית עובד (הלכות קריאת שמע אות ג'), ובכף החיים סופר (סימן סא אות טו), ובבן איש חי (פרשת וארא אות א'). ע"ש. והובא בשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן ה'). ע"ש. ועי' ילקוט יוסף (סי' סא סעי' יז).

1. כשמסיים הש"ץ קריאת שמע, יאמר אף תיבת אמת אחר "אני ה' אלוקיכם" ואח"כ חוזר ואומר ה' אלוקיכם אמת. במג"א (סק"א מבואר שאין לחזן לומר תיבת אמת קודם שאומר ה' אלוקיכם אמת, אמנם מדברי הב"י מבואר שאומר הש"ץ אמת וחוזר ואומר ה' אלוקיכם אמת, וכ"כ בהדיא בשו"ע, וכ"כ כמה אחרונים בשו"ת מהר"ם אל אשקר (סי' סו), ובשו"ת רבינו אליהו מזרחי חלק א' (סי' ב') ובשו"ת מהרש"ך (ח"ג סי' לא) וכ"פ בשו"ת רב פעלים (ח"ב חאו"ח סי' טו) ובהלכ"ב (סי' סא אות י').
2. יחיד שסיים קריאת שמע ואמר "אמת", אינו יכול לחזור שוב כאשר מסיים הש"ץ "אני ה' אלוקיכם" ולומר "אמת", אלא ישמע ויכוין ליבו. על פי הגמ' דהאומר מודים מודים משתקין אותו, ומבואר שם בגמ' דה"ה דהאומר אמת אמת משתקין אותו כדברי רבא, וכ"פ בב"י (סי' סא).