הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - סדר העולים לקרוא בתורה

סדר העולים לקרוא בתורה

• אחר כהן ולוי קורין לישראל, וכבר נהגו היום למכור העליות לספר תורה, אפילו בשבתות וימים טובים, ולכן אין נוהגים היום להקפיד במה שאמרו להעלות אחר הלוי תלמידי חכמים הממונים על הצבור, וכדומה, וגם במקומות שאין מוכרין את העליות, לא נהגו להקפיד בסדר שאמרו בזה בגמרא. בגמרא גיטין (ס.) אמרו, שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו, אחריהן מי קורא, לא הוה בידיה, אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, אמר ליה אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונים פרנסים על הצבור, ואחריהן תלמידי חכמים הראויים למנותם על הצבור, ואחריהן בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור. ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם. וברש"י שם ציין לדברי הגמרא בשבת (קיד.) איזהו תלמיד חכם שראוי למנותו פרנס על הצבור, כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה. ומובא להלכה בטור ושלחן ערוך (סימן קלו). והלבוש כתב, שכל זה מיירי במקומות שאין מוכרין את המצות, אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד. אבל במקומות שמוכרים את המצות ונופל המעות לצדקה, כל הקונה אותם יש לו רשות לכבד למי שירצה, ובלבד שיקרא לכל אחד ואחד לפי כבודו שלא יבואו לידי מחלוקת. והובא במשנה ברורה ובאחרונים שם. ובערוך השלחן (סעיף ב) כתב, שהדבר מובן שאי אפשר לנו לנהוג כדין הגמרא, שאין לנו פרנסים בעוה"ר. ואין לנו תלמידי חכמים ששואלין דבר הלכה בכל מקום ואומרה, וכל שכן כשמוכרים המצות וכו'. ועל כל פנים ראוי והגון להעלות לספר תורה תלמידי חכמים ומורי הוראה ואף אם הם עדיין אברכים צעירים לימים, יש לכבדם בשל תורתם, ואף יש להקדימם לבעלי בתים זקנים ונכבדים, כמו שכתב בשו"ת בנימין זאב חלק ב (סימן רמג) שאפילו בחור צעיר קודם לזקן אם הוא צורבא מרבנן וחריף, ועומד בפרץ נגד עוברי עבירות, משום דאורייתא קא מרתח ליה, וכיון שהאידנא לא אכשור דרי, ראוי לנו להחזיק ידי העומדים כנגד רשעי אומתינו, ולהקדימם לכל דבר מצוה, והיניק וחכים נמי יקדימו לכל דבר מצוה, כמו קריאת ספר תורה, כדי שיזכה, ואינו יכול למחול על כבודו, וכו'. ע"ש. וע"ע במה שהאריך עוד שם בזה. ובמקומות רבים נוהגים שהרב המרביץ תורה הוא הקורא בעשרת הדברות ובשירת הים, וכדומה, ועיין בשו"ת רדב"ז חלק ב (סימן תקח בתוך התשובה). ובשו"ת לב חיים חלק ג (סימן כ). ע"ש. ובשו"ת התעוררות תשובה (סימן כא) כתב, שמנהג כמה מקומות שגדול הצבור עולה אחרון לספר תורה. ע"ש. וע"ע בשו"ת קנאת סופרים (סימן סא) שדן אודות רב שהוא כהן או לוי אם יש לקרותו בכל שבת לספר תורה, או שאין לדחות לעולם כהנים ולויים אחרים. ע"ש.
• העליה החשובה ביותר על פי הפשט היא עליית משלים, אמנם על פי הקבלה עליית שישי היא העליה החשובה ביותר ומנהג הספרדים על פי הקבלה, ולכן כאשר מתארח תלמיד חכם בבית הכנסת פשט המנהג לכבדו בעליית שישי. הנה נודע שעל פי הפשט עליית המסיים (המשלים) עדיף טפי, והוא חשיב מכולם. אמנם על פי הקבלה, עליית ששי עדיפא מכולהו, שכל העליות נתקנו כנגד חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ועליית ששי היא כנגד יסוד, והיא החשובה מכולם. וראה בזה בכף החיים. וכיון שאין זה דבר הלכה לעיכובא, לכן פשט המנהג אצלינו כד' הקבלה, וכשיש תלמיד חכם או אורח חשוב בקרב הקהל, מכבדים אותו בעליית ששי. וששי הוי זה העולה אחר העולה החמישי, וקורא קריאה חדשה, ואינו חוזר על הקריאה שקרא החמישי. ואם רוצים לעלות מוסיפין יעלו כן אחר עליית ששי. ומי שיש לו יאר - צייט, נהגו שעולה לעליית מפטיר, כדי לקרוא את ההפטרה בברכותיה, ותהיה מצוה זו לעילוי נשמת המנוח. והוא שידע לקרוא ההפטרה בטעמיה ובדקדוקיה. או עולה לעליית משלים שיש בו אמירת הקדיש. וכן המנהג. וכ,,פ בילקוט יוסף (סי' קלו סעי' א').
• כשיש חתן בבית הכנסת בימי שני וחמישי, או בשבת, נוהגים להעלותו לספר תורה. וכן כשיש בבית הכנסת בעלי ברית, שהם אבי הבן, המוהל, והסנדק, נוהגים להעלותם לספר תורה. ויש מקומות שנוהגים שבשבת שקודם המילה, כל העליות שייכים לאבי הבן, והוא מכבד את אוהביו וקרוביו. וכן בחתן תוך שבעת ימי המשתה. נהגו להעלות בעלי ברית לספר תורה, כן מבואר באחרונים, ורמזו על זה הפסוק "רוממות אל בגרונם" - כש"חרב פיפיות בידם". וכ,,פ בילקוט יוסף והוסיף שיש מקומות שנהגו שכל העליות שייכים לאבי הבן, וכן כתב בספר זוכר הברית (דף סז), שיש מקומות שנותנין כל העליות לאבי הבן שיכבד את קרוביו. ויש שנותנין לסנדק, ואפשר שסנדק שהוא איש זר יש לו מעלה יתירה על אבי הבן שהוא בעצמו סנדק, שהרי הסנדקאות גם כן מוטלת עליו, ע"ש. ועיין בשו"ת תשורת שי ח"א (סי' תקלב) שכ' לדון בחבורה שעשו תקנה שבעל ברית בשבת שלפני המילה יכבד למי שירצה לעלות לתורה, ולא ימכרו העליות, ואירע שלאחד נולד בן זכר בשבוע שחל בו יום הכפורים.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א