הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - האם מותר להוציא ספר תורה ממקום למקום

האם מותר להוציא ספר תורה ממקום למקום

• צבור שמתפללים ליד הכותל המערבי, מותר להם להביא ספר תורה ממקום למקום סמוך לקריאת התורה, אף בלי שילוו את הספר תורה עשרה אנשים. ואין צריך להביא הספר תורה למקום שמתפללים, קודם התפלה. בספר יד אהרן (אורח חיים, הגה"ט, סוף סימן קלו) כתב בשם שו"ת עדות ביהוסף, דכשאין בית כנסת, וגנזו הספר תורה במקום המשתמר, בימים שיש בהם קריאת התורה, יביאו הספר תורה בבוקר קודם התפלה. ולא כמו שהורה חכם אחד להביאו סמוך לקריאה. ע"כ. וכן כתב באמת ליעקב אלגאזי (פרק א אות יא). ע"ש. ובספר עיקרי הד"ט (אורח חיים סימן לד אות יג) כתב, אלה המתפללים בחג הסוכות בסוכה, סמוך לביתם, ובעת קריאת התורה מביאים ספר תורה מביתם לסוכה כדי לקרוא בו, יש גנאי בזה לספר תורה שלוקחים אותו ממקומו. אך אפשר לקיים מנהגם אם כל אנשי הסוכה היושבים להתפלל שם יבואו ויעלו הספר תורה וילכו אחרי התורה עד הסוכה, שאז אין התורה הולכת אחריהם. ע"ש. וע"ע בשו"ת נהרי אפרסמון (סימן כט - נג). ובשו"ת הרמ"ץ (סימן טז). ובשו"ת רשב"ן (סימן עז), ובשו"ת שלמת חיים חלק ד (סימן ה). ובשו"ת בית שערים (סימן מח). ובשו"ת הר צבי (חלק אורח חיים סימן עא). ע"ש. ובנידון דידן קיל טפי שהרי הכל רשות אחת היא, וגם בדרך כלל מוליך הספר תורה עובר דרך אנשים, ודמי קצת למוליך ספר תורה בתוך בית הכנסת עצמו, שאין צריך שילווהו עשרה אנשים. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק יא (סימן טז אות ב) שכתב, דמשום שמירת הספרי תורה, אי אפשר להניח בתמידות ארונות הקודש עם ספרי התורה ברחבת הכותל המערבי, ולכן עדיף להביא הספר תורה קודם התפלה להניחו על התיבה. או שבשעה הוצאת הספר תורה, ילוו הקהל את הספר תורה לתיבה. ע"ש. ושאלתי למרן אאמו"ר שליט"א והשיב לי, דאינו מעכב, שהכל מקום אחד.
• בית כנסת שאין להם ספר מהודר, או שאין להם ס"ת שאינו משוח, מותר להם בשבת זכור להביא ספר תורה מהודר, או שאינו משוח, מבית כנסת אחר, כדי שיקראו בו פרשות זכור. ולכתחלה ילוו את הס"ת עשרה אנשים, ואם אי אפשר אין זה מעכב. ובמקום שאין עירוב חלילה לטלטל הס"ת. הנה במגן אברהם (סימן קלה ס"ק כג) כתב, דנראה לי שבפרשת זכור מותר להביא אצלו ספר תורה. ע"ש. וכתב הפרי מגדים (א"א אות כג), דהיינו אצל אדם חשוב או חולה. וכן כתבו בחיי אדם (כלל לא אות טו), ובקצור שלחן ערוך שם, ובמשנה ברורה (אות מו). ע"ש. ואמנם בכף החיים (סימן קלה אות פה) כתב, שכל זה לדעת מור"ם, אבל לפי דעת מרן ז"ל והזוהר הקדוש, יש להחמיר בזה. ע"כ. ומרן אאמו"ר שליט"א הורה בזה להקל, כיון שהוא נעשה לצורך קריאת פרשת זכור, שלדעת רוב הפוסקים הוי חיוב קריאתה מן התורה. והזוהר הקדוש לא אסר אלא בשעת צרה ותענית, וכמו שביאר כן בשו"ת יביע אומר חלק ד (חלק אורח חיים סימן טו). ע"ש.
• יש נוהגים שכאשר מכניסים ספר תורה חדש לבית הכנסת, מוציאין לקראתו את ספרי התורה מההיכל, אל מחוץ לבית הכנסת בשמחה ובשירים, אף על פי שאין עשרה שמלווים את הספר תורה לחוץ. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, וכבר נהגו כן בפני גדולי הוראה, איתני עולם, ואין פוצה פה ומצפצף. ואדרבה יש לחזק בדקי מנהג זה, והמחמיר בזה נגד המנהג, גורם מניעת כבוד לספר תורה החדש, וחביבה מצוה בשעתה. על פי המתבאר לעיל שבבית המקדש היו מוליכין הספר תורה אצל הכהן גדול ביום הכפורים, כדי לקרוא בו. ולכאורה יש לומר שכשם שלדעת כמה פוסקים מותר להוליך ספר תורה אצל אדם חשוב, כן יש להתיר להוציא הספר תורה לקראת ספר תורה אחר. ואין בזה משום גרעון כבוד, דקל וחומר, מפני לומדיה עומדין, מפניה לא כל שכן (קידושין לג ב). אלא שיש לחלק, דשאני התם שמוציאין הספר תורה כדי שיקרא בו אדם חשוב, ובזה יש פוסקים שמתירים, מה שאין כן הכא שמוציאין הספר תורה רק לשמחת תורה בעלמא, ובפרט שמצינו בזוהר הקדוש (פרשת אחרי) שהחמיר מאד בהוצאת ספר תורה אל מחוץ לבית הכנסת. אפילו מבית כנסת לבית כנסת אחר, וכל שכן גבי רחוב. כיעו"ש. וכן מתבאר ממ"ש בשו"ת בית דוד (סימן נה). ע"ש. אולם מעיקר ההלכה נראה שאם מוציאים הספר תורה מבית הכנסת לבית כנסת אחר, כדי לקרוא בו בצבור, והולכים עמו עשרה אנשים ללוותו דרך כבוד, מותר. וכמו שכתב מהר"ם ריקנטי בפסקיו (סימן מג). וכן הוא בכנסת הגדולה (סימן רפב, הגהות הטור סק"ז), ובברכי יוסף (שם סק"ג). וע"ע בשו"ת חקרי לב (חלק ב' מאורח חיים סימן ו, וחלק א מחושן משפט סימן קיח). ובשו"ת לב חיים חלק ב (סימן כב). ע"ש. וגם לצורך שמחת תורה יש מקום להקל, כיון שעושים כן לחבב את התורה על כל שכבות העם, וכמו שכתב המהריק"ש בערך לחם (סוף סימן קלה), להתיר להביא ספר תורה לשמחת תורה, שלכבוד התורה הוא. ויש סמך למנהג מימות בית המקדש. ע"ש. ונראה כוונתו למה שאמרו ביומא (ע א) שאחר קריאת הכהן הגדול ביום הכפורים, היה כל אחד ואחד מביא הספר תורה מביתו וקורא בו, כדי להראות חזותו לרבים. ע"ש. ואף על פי ששם היו קוראים בו, והכא אין מוציאין הספר תורה אלא לשמחת תורה, מכל מקום כיון שיש בזה משום כבוד התורה יש להקל. וכן העלה היעב"ץ במור וקציעה (סימן קלה). וכן כתב בכיוצא בזה בשו"ת צפחית בדבש (סימן נ), ובספר מאורי אור (חלק באר שבע דף לה). ע"ש. גם מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן קלה ס"ק יג) כתב, שאף על פי שהגר"י אירגאס כתב, שעל פי הסוד אין לעשות כן, אולם הג"ר יעקב אבוהב בתשובה כת"י העלה להתיר בזה, שלא אסרו בזוהר הקדוש לטלטל ספר תורה אלא ביום צרה ותוכחה. מה שאין כן לשמחת התורה ולכבודה. ע"ש. וכן כתב עוד בספרו לדוד אמת (סימן ד אות יז). וכן פסק בפחד יצחק (ערך ספר תורה וכבודו), שאין להחמיר אלא ביום צרה ותענית צבור, ומה גם שיש בזה לעודד את הנדיבים לזכות בכתיבת הספר תורה והפקדתו בבית הכנסת. ואף הגאון בעל יד מלאכי שהחמיר בזה, היינו באופן שהדבר נעשה בדרך ביזיון לספר תורה, אבל אם נעשה בכבוד ויקר לספר תורה, אין להחמיר. ע"ש. והובא להלכה בעיקרי הד"ט (סימן ח אות כח). ע"ש. וכן פסק בשו"ת פני מבין (סימן י) ובשו"ת לב חיים חלק ב (סימן כא), ובספר שערי אפרים, ועוד. ומבואר כל זה בשו"ת יביע אומר חלק ד חלק אורח חיים סימן טו. ע"ש.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א