הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - האם מותר להביא ספר תורה לבית חתנים או בית אבלים וכדומה

האם מותר להביא ספר תורה לבית חתנים או בית אבלים וכדומה

• יש להקל להביא ספר תורה ולהניחו בבית האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי, ובפרט אם מייחד לו ארון ותיבה. אבל אם לא הביאו ספר תורה לבית האבל, וכשהגיעו הצבור לקריאת התורה באמצע התפלה בימי שני וחמישי, אין להתיר לילך ולהביא ספר תורה לבית האבל כדי לקרוא בו. ואפילו אם האבל הוא אדם חשוב ותלמיד חכם. וכשאין ספר תורה בבית האבל, מנהגינו פשוט שאחר גמר התפלה בימי שני וחמישי, הולכים לבית הכנסת וקוראים בספר תורה בברכות. ואין האבל הולך עמהם. ואם אינם יכולים לעשות כן ומקילים בזה, יש להם ע"מ שיסמוכו. בירושלמי (פרק ז דיומא הלכה א) אמרו, שבכל מקום אנו הולכים אחר התורה, כדי לנהוג כבוד בספר תורה, אבל בכהן גדול ביום הכפורים מוליכין את הספר תורה אצלו. שעל ידי שהן בני אדם גדולים, התורה מתעלה בהן. ע"ש. וכן הוא גם בירושלמי (פרק ז דסוטה הלכה ז). וכן נפסק להלכה באור זרוע ח"א (סי' ט'), ובשו"ת מהר"ם בר ברוך ח"א (פסקים ומנהגים סי' קיח), ובתשב"ץ (סי' קפט), ובמרדכי (סוף פרק א דראש השנה). וכן פסק בשלחן ערוך (סימן קלה סעיף יד). והרמ"א בהגה שם כתב, והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם, מותר. (אור זרוע, והגהות אשר"י). ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי. (שם). ע"כ. ובספר מטה יהודה עייאש (סימן תקפד סעיף ג) כתב, שלפי דעת מרן השלחן ערוך גם אם הוא אדם חשוב אסור. וזאת לפי גרסתו בירושלמי (פרק ז דיומא הלכה א). וכיוצא בזה כתב מרן החיד"א בספר טוב עין (סימן יח אות מא). ע"ש. וכן כתב בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן כא ד"ה גם), ודלא כמו שכתב הכף החיים. [וכבר דנו באחרונים לדעת הגהות אשרי והאור זרוע, אם בעינן תרתי, אדם חשוב וחולה, וראה בכף החיים (סימן קלה אות פד) שהביא דעת האחרונים בזה. ועיין בשערי אפרים (שער ט אות מג), ובשו"ת מהריא"ץ (סימן יא), שכתבו, שכוונת הרמ"א שאם מכינים ארון שישאר שם הספר תורה ליום או יומיים, ולא רק לקריאה עצמה, מותר. ע"ש. ואף שלדעת מרן השלחן ערוך שבאדם חשוב נמי אין מוליכין אצלו הספר תורה, בכהאי גוונא שאינו סמוך לקריאה בתורה, שפיר דמי. וכל שכן כשמתפללים בבית האבל. ועיין באליה רבה שכתב, שלא נאסר הטלטול רק ליחיד, אבל רבים שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת מותר לטלטל עבורם את הספר תורה, ע"ש. ולפיכך, מותר לטלטל הספר תורה להניחו בבית האבל. וכן פסקו להלכה הלבוש (סימן קלה), אמת ליעקב (דין הקמת ספר תורה ס"ק י), לדוד אמת (סימן ד אות י), חיי אדם (כלל לא אות טו), קיצור שלחן ערוך (סימן רג אות ל). ועיין בכף החיים (סימן קלה אות פג), שהביא לשון המהר"ם פדאוה להקל בכהאי גוונא. ע"ש.
• מי שמבקשים ממנו להשלים מנין בבית האבל, ועל ידי כך יפסיד שמיעת קריאת התורה, יש לו להעדיף להתפלל בבית האבל, אף שאין שם ספר תורה, ולגמול עם האבלים חסד, ומעיקר הדין אינו חייב להתאמץ אחר כך ולילך לשמוע ספר תורה. [ואין הבדל בזה בין רוב הצבור ליחידים] והמחמיר לילך אחר כך ולשמוע קריאת ספר תורה, תבוא עליו ברכת טוב. הטעם משום שאין קריאת ספר תורה חובת יחיד אלא חובת צבור. ומכאן תשובה מוצאת למה שכתב בשו"ת נצח יוסף (סימן סא) להאריך בנידון דידן, וכמה הינדס בזה בלי שיזכיר כלל דברי הרמב"ן הנ"ל בהערה ט', ודן שם בעיקר מצד אם אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו. כיעו"ש. והוא תימה שלא נגע בדברי הפוסקים אם חובת קריאת ספר תורה חובת צבור היא או חובת יחיד.
• יש מקומות שנוהגים להתפלל בצבור בבית החתן בשבת שבתוך שבעת ימי המשתה של החתן, ומביאים לשם מערב שבת ספר תורה, ומייחדים לו ארון באופן שיהיה לכבוד הספר תורה, כדי לקרוא בו בשבת, ויש לנוהגים כן על מה שיסמוכו. בהגהות אשר"י (פרק ג דברכות) הובא בשם האור זרוע, שבאדם חשוב מותר להביא אצלו ספר תורה כדי לקרות בו בעשרה בברכות. (ועיין בדרכי משה סימן קלה, שכתב, שמשמע מדברי האור זרוע שאם הוא אדם חשוב אפילו שאינו חולה מותר להביא אצלו ספר תורה. ולא בעינן שיהיה גם חולה. אמנם האליה רבה כתב, דבעינן ב' הדברים, שיהיה גם אדם חשוב וגם חולה. ועיין בכף החיים (סימן קלה אות פד). ולפי זה לכאורה יש לומר שגם בחתן הדומה למלך, הוי כאדם חשוב, ומותר להביא אצלו ספר תורה. אמנם דעת הגר"א דחשוב הוי כשהוא חשוב בתורה דוקא. ואף שמלך נקרא חשוב גם אם אינו חשוב בתורה, שאני מלך ממש מחתן. ומיהו בתשב"ץ מבואר, שאף אדם חשוב מצד עשירותו נקרא אדם חשוב. ועיין בביאור הלכה סימן קלה. ועיין בשו"ת פרי השדה חלק ד (סימן טו). ע"ש. וכבר ביארנו לעיל שאין כן דעת מרן השלחן ערוך, ולדידן אף באדם חשוב אין להקל להביא הספר תורה אצלו בסמוך לקריאה כדי לקרוא בספר תורה בעשרה. ומכל מקום בחתן יש להקל בזה, דחשיב גם כן קצת לכבודה של תורה, שרוצים כל קרובי החתן והכלה לעלות לספר תורה, וכשהכל רוצים לעלות ולברך על הקריאה בתורה, חשיב קצת לכבודה של תורה, ומאחר ובבית הכנסת הוא טירחה לצבור שכל קרובי החתן והכלה יעלו לספר תורה, לפיכך הנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו. ועיין בשו"ת אגרות משה (חלק א מאורח חיים, סימן לד), שכתב להקל בנ"ד מהטעמים הנ"ל. וכ"פ בילקוט יוסף (סי' קלה סעי' י"ד) וכתב ששאל לאביו מרן הגרע"י זצ"ל, והשיב לו דיש מקום להקל בנ"ד, ובלבד שיהיה בחדר וארון מיוחד לכבודה של תורה. ובנידון זה ראה בשו"ת אמרי יושר חלק ב (סימן קצז), ובשו"ת משיב הלכה חלק ב (סימן קעח), ובשו"ת אמרי דוד (סימן נא), ובשו"ת מנחת מנחם (סימן לו), ובשו"ת אהל משה צוויג (סימן ב), ובשו"ת פתחא זוטא (סימן ח). ובשו"ת מהרש"ם חלק ה (סימן קל). ובשו"ת לב חיים חלק ב (סימן כו). ע"ש.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א