הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - האם קריאת התורה חובת ציבור או חובת יחיד

האם קריאת התורה חובת ציבור או חובת יחיד

• יחיד שהיה אנוס והתפלל ביחידות, מעיקר ההלכה אינו חייב ללכת לשמוע קריאת הספר תורה בצבור, ובפרט תלמיד חכם השקוד על תלמודו, שאינו חייב להתאחר מלימודו כדי ללכת למנין אחר לשמוע קריאת ספר תורה. במתני' מגילה (כג ב) אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין קורין בתורה וכו' בפחות מעשרה. והקשה בעל המאור, מכדי במסכת מגילה קיימינן, ואמאי לא חשיב מקרא מגילה שאינה בפחות מעשרה, ותירץ, שהשנויים במשנתינו כולן חובות הציבור הן, אבל במגילה כשם שהציבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב וכו'. ע"ש. וכן הוא בהר"ן, וברמב"ן במלחמות (שם ה א), ע"ש. ומבואר מדבריהם, שאין חובת הקריאה והשמיעה של קריאת ספר תורה, על כל יחיד ויחיד בפני עצמו, אלא על כלל הציבור. ובמגילה (כד א) אמרו, קטן קורא בתורה ואינו פורס על שמע, ופרש"י, שאינו פורס על שמע משום שבאה להוציא אחרים ידי חובתם, והוא אינו מחוייב בדבר. ע"ש. ומשמע שקריאת ספר תורה לא הוי חיוב גמור, וכן הוא במאירי שם. ומשום הכי אמרו (מגילה כג א): שקטן קורא בתורה ועולה למנין שבעה. [ועיין תוס' ר"ה לג. ד"ה הא, שכתבו, דרשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן, כמו קטן שמברך לאביו, ועולה למנין שבעה, ומוציא אחרים ידי חובתם במגילה לרבי יהודה. ע"ש. ועיין במחצית השקל סימן רפב]. וכן מבואר במאירי (שם כד א) ע"ש. וכיוצא בזה כתב הרא"ש בשם רבינו תם (פרק ז' דברכות סימן כ), שהקריאה בתורה אינה אלא להשמיע לעם. ע"ש. ועיין תוס' (ר"ה לג א) דרשות יכול להוציא אף מי שמחוייב מדרבנן, ועיין בשו"ת מהרש"ם חלק א' (סימן קעה). ואכמ"ל. והנה הגאון מהר"ח פלאג'י בשו"ת סמיכה לחיים (חלק או"ח סימן ב') כתב, דאיכא חיובא על פי הסוד גם ליחיד לשמוע קריאת ספר תורה בצבור, כמו שכתוב בתיקונים, ולכן לא יפה עושים המתפללים בצבור בביתם, ואינם באים לבית הכנסת לשמוע קריאת ספר תורה. ע"ש. ובשו"ת יביע אומר חלק ד (דף שיג ע"ב) הביא הנ"ל, וכתב, דנראה דאשתמטיתיה דברי הרמב"ן הנ"ל, וגם בשער הכונות (דף מח) מובא, דזמן הרבה התפלל האר"י ז"ל בביתו בעשרה, ולא חשש שיהיה שם ספר תורה, בין בחול בין בשבת, ומוכח שקריאת ספר תורה חובת צבור היא. ואמנם בשו"ת חקקי לב (חלק או"ח סימן ו) כתב, דיש לומר דהיה חולה ובמקום חולי לא גזרו. ע"ש. אלא דאם כן לא הוה ליה להמהרח"ו לסתום הדברים, פן יטעה השומע, אלא ודאי דחובת צבור הוא. ומעתה יחיד שנאנס ולא שמע קריאת ספר תורה, מעיקר ההלכה אינו חייב ללכת לבית הכנסת כדי לשמוע קריאת ספר תורה, שהרי חובת הקריאה היא חובת צבור ולא חובת יחיד. והמחמיר תבוא עליו ברכה. וראה בכל זה בשו"ת יביע אומר חלק ד' (חלק יורה דעה סימן לא אות ג והלאה). ע"ש.
• מי שלא שמע את קריאת התורה בימי שני וחמישי, או בשבת, אינו חייב לקרות את הקריאה מתוך חומש וכדומה. וכן אם הוצרך לצאת באמצע קריאת התורה, והפסיד חלק מהקריאה, אינו חייב לקרוא מה שהחסיר, מתוך החומש. על פי המבואר לעיל שחובת הקריאה בתורה אינה על כל יחיד ויחיד, אלא על כלל הצבור. ואמנם בשו"ת רב פעלים חלק א (חלק יורה דעה סימן נב) כתב, שמה שכתב השלחן ערוך (יורה דעה סימן ת) שמותר לאבל תוך שבעה לחזור הפרשה, לא איירי בשנים מקרא ואחד תרגום, אלא במי שלא שמע הפרשה מהשליח צבור, שחייב לקרוא הפרשה בינו לבין עצמו בחומש, כדי שישלים פרשיותיו עם הצבור. ע"ש. והובאו דבריו בשו"ת יביע אומר חלק ד (דף שיג ע"א, חלק יורה דעה סימן לא אות ג) וכתב על דבריו, ובמחכ"ת, נוראות נפלאתי על הפירוש שהמציא מדעתו הרחבה, כי איפה נזכר חיוב זה בש"ס או בפוסקים שצריכים לקרוא מתוך החומש, עד שהטור והשלחן ערוך יצטרכו להשמיענו הדין באבל, ועיין למרן החיד"א ברכי יוסף (שם סק"ד) שביאר דאיירי גבי חיוב היחיד בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום. ע"ש. ועל כן יחיד שנאנס ולא שמע קריאת התורה, אינו חייב להשלים הפרשה מתוך החומש, לבד מחיובו התמידי בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום.
• אין הנשים חייבות לבוא לבית הכנסת לשמיעת קריאת התורה, ומכל מקום יש נוהגות ממדת חסידות לבוא לבית הכנסת בימי שני וחמישי ובשבתות וימים טובים, כדי לשמוע קריאת התורה בצבור. בגמרא מגילה (כא א) אמרו, הכל עולין למנין שבעה אפילו אשה וכו', אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד צבור. וכן הוא בשלחן ערוך (סימן רפב סעיף ג). ע"ש. ובמגן אברהם (שם סק"ו) כתב, שמזה משמע שהנשים חייבות לשמוע קריאת התורה בשבתות, וכן מפורש במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד). ואף שכל דין קריאת התורה נתקן בשביל מצות תלמוד תורה, ונשים אינן חייבות בתלמוד תורה, מכל מקום המצוה לשמוע הוי מצוה מיוחדת, וכמו מצות הקהל שאף הנשים חייבות בה. ע"כ. ומרן החיד"א בברכי יוסף (שם אות ז) כתב, דמשמע קצת שנשים יש להן שייכות בשמיעת קריאת ספר תורה. ובספרו כסא רחמים על מסכת סופרים כתב, שלשון "חייבות לשמוע קריאת התורה כאנשים" שאמרו במס' סופרים, לאו דוקא הוא, שהרי הנשים פטורות מתלמוד תורה, אלא מנהג טוב בעלמא הוא. ולכן פשטה ההוראה בכל גלילותינו שאין הנשים הולכות לשמוע קריאת ספר תורה בעזרת נשים אלא איזה זקנות, וגם הן אינו בדרך קבע. ע"כ. וראה בכל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ד' עמוד קל (סימן כג). ע"ש. [וכן משמע מהר"ן (מגילה דף יג מדפי הרי"ף) שכתב, הכל עולין למנין שבעה ואפילו אשה, וכו', פירוש, להשלים למנין העולים, אבל לא שיהיו כולם קטנים ונשים, שכיון דלאו בני חיובא נינהו לא מפקי לגמרי. ע"כ. וע"ע בשו"ת מהרש"ם חלק א (סימן קנח). ע"ש.] כפי שהובא כל זה בילקוט יוסף (סי' קלה).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א