הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - פרטים נוספים בקריאת התורה

פרטים נוספים בקריאת התורה

• העולה לתורה יכוין בקריאתו לתקן מה שפגם בכבוד התורה, ויכוין שגם נשמתו תעלה לידבק באור התורה בעולם העליון, וישמח בקריאתו ועל ידי כן יושפע עליו שפע קדושה מקדושת ספר התורה, ובזוהר הקדוש ובקבלה הפליגו בתועלת הרוחנית שיש לעולה לספר תורה. עי' בחסד לאלפים (סי' קלט אות כב) ועי' בזוהר הקדוש שדיבר במעלת האור המתגלה בקריאת התורה וחוב ההתנהגות באמה וביראה כאילו עומדים על הר סיני ומקבלם את התורה לרוב האור והשפע המתגלים שם, והעולה יתן דעתו וכוונתו בפיו ובליבו לקיים מצות בוראו ובפרט אם הקורא בתורה יתן דעתו להוציא הציבור ידי חובתם, וכל פרשה הנקראת בדקדוק עולה ומתעטרת למעלה בכתרים נוראים ומאירים לאין קץ בעולם העליון. עכ"ל. ובזוהר חדש (שיר השירים כד. ורות מא:) הפליג במעלת הטעמים והנקודות שקורא בהם בתורה ועושה כעין תחית המתים שהם כנשמה לגוף שהאותיות הם הגוף ואין להם משמעות אלא על ידי הקריאה בטעמים ונקודות. ועי' בספר עץ חיים (שער ה' פ,,א) שהאריך במעלת קריאת התורה.
• הקורא בתורה ישתדל ליזהר לדקדק בקריאה הנכונה והמדוייקת ובפרט בטעמים שינגנם נכון וכהוגן כי הם רומזים לעולמות העליונים, ומסלק בזה אחיזת החיצונים ומקרב הגאולה, ואין להחזירו על שינוי טעמים אלא כאשר משתנה משמעות הפסוק בזה. עי' במדרש רבה (שמות פ,,מ אות א') ,,אז ראה ויספרה אמרו רבנו צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו, או מדרשו בשעה שהוא מבקש לאמרם בציבור, לא יאמר הואיל שאני יודע יפה כשאכנס לדרוש אני אומר, אמרו רבנן: רבי יוחנן בן תורתא פעם אחת בא לפני רבי עקיבא אמר לו עמוד וקרא בתורה, אמר להם לא עברתי על הפרשה ושבחוהו חכמים, הוי אז ראה ויספרה,,. וכן הוא במדרש תנחומא (יתרו סי' טו), ועפי,,ז כתב מרן הב,,י (סי' קלט) שצריך הקורא להכין הפרשה שנים שלשה פעמים בינו לבין עצמו קודם שיקרא. ובספר המנהיג (עמ' קס) כתב ,,אם טעה הקורא או החזן המקרא אותו, טוב שלא להגיה על שגגתו ברבים שלא להלבין פניו דאף על פי שטעה בה יצא ידי קריאה דאיתא במדרש (שיר השירים רבה ב' ד') שאם קרא לאהרן הרן יצא,, וכ,,פ הטשו,,ע (סי' קמב) אבל הרמב,,ם (תפילה פי,,ב ה,,ו) פסק שאם קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירים אותו עד שיקראנה בדקדוק. אמנם התוס' ודעת התוס' (ע,,ז כב: ד,,ה רגלא) פסק כדעת המנהיג. ולהלכה הרמ,,א פסק כדברי המנהיג, אבל מרן השו,,ע פסק כהרמב,,ם שאפי' בדקדוק אות אחת מחזירים אותו. אמנם אם טעה בטעמים, כותב הב,,י (סי' קמב) שמה שכתב הרא,,ש אם אין בקי בטעמם אין הציבור יוצאים הינו דווקא בטעמים המשנים את המשמעות והמנהיג מיירי באופן שהטעמים אינם משנים את המשמעות. ועי' בזוהר הקדוש (תיקון ס,,ט קה.) שהאריך במעלת הטעמים וסודם וז,,ל ,,טעמי אינון מסטרא דכתר, ונקודין מסטרא דחכמה, ונקודין מסטרא דחכמה, ואתוון מסטרא דבינה, ומתלבשין במיא אשא ורוחא דאינו חסד גבורה תפארת,,. ועי' עוד בזוהר פרשת ויקהל (רה:) שכתב ,,וכל אנון טעמי ומסורות כולא אתמסר למשה מסיני, ספר תורה דאיהו בכל אינון קדושן אמאי חסר מכל הני תיקונין? אלא רזא דא כד כורסייא קדישא מתעטרא כל אינו דיוקנין וכל אינון טעמין ומסורות כולהו עאלין בגניזו,,. ובספר חסידים (סי' שב) כתב ,,לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים שתיקנו הניגונים, שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים וכתובים, ושל נביאים לתורה וכתובים ושל כתובים לתורה ונביאים, אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלכה למשה מסיני, שנאמר והאלהים יעננו בקול,,. ועי' בקונטרס היחיאלי (בית עולמים דמ,,ו ע,,א) שכתב שעל ידי דקדוק הקריאה בטעמים מגרשים החיצונים.
• הקורא בתורה יזהר מאד שלא יקרא אפי' תיבה אחת בעל פה ואל יסיר עיניו מהכתב כל זמן הקריאה שאסור לקרוא שלא מן הכתב אפי' תיבה אחת, וצריך ליזהר בזה בפרט כשעובר משורה אחת לחבירתה ומעמוד אחד למשנהו. כתב הרמב"ם (פי"ב מהלכות תפילה ה,,ח) ,,הקורא יש לו לדלג ממקום למקום בעניין אחד כגון אחרי מות ואך בעשור שבפרשת אמור אל הכהנים, והוא שלא יקרא על פה שאסור לקרות שלא מן הכתב אפי' תיבה אחת,,. והביאו מרן הב,,י בסי' קמד) וכ,,פ בשו"ע (שם סעי' א') ובשו,,ת מהר,,ם מינץ (סי' פא) כתב ,,יזהר החזן כאשר רוצה לסיים הפרשה כאשר בא בסוף הפרשה אז קורא בעל פה תיבה אחת או שתים מכח הרגל לשון, על דרך זה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, או כשאומר ויהי ערב אז לוקח הסגן העמודים ומקרבם זה לזה והחזן גומר בעל פה יום אחד וכן כיוצא בזה, כי אסור לקרות אפי' אות את בעל פה, לכן יזהר החזן שלא יסיר עיניו מהספר תורה עד גמירא והסיום יאמר מתוך הספר תורה, ולא יניח לסגן לקרב העמודים עד גמר קריאתו,,.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א