הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - האם ניתן לקרוא קריאת התורה במנחה

האם ניתן לקרוא קריאת התורה במנחה

• פועלים משכימי קום המתפללים כל אחד בביתו כשמגיע זמן תפלה, ואינם קוראים בתורה, אסור להם להוציא ספר תורה בימי שני וחמישי במנחה, בשובם מעבודתם לעת ערב אם רוצים לנהוג כן בדרך קבע, שבודאי שאין לקרוא בס"ת בשלשה עולים ובברכות התורה במנחה. שעיקר תקנת חכמים היתה בשני וחמישי "בשחרית" דוקא. אולם אם עושים כן בדרך ארעי, אין מזניחין אותם, שיש להם על מה שיסמוכו. אך הבא לשאול אם להנהיג כן, מורים לו דשב ואל תעשה עדיף אף בדרך אקראי. הרמב"ם (ריש פרק יב מהלכות תפלה) כתב, משה תיקן להם לישראל שיהיו קוראין בתורה ברבים בשבת ובשני וחמישי "בשחרית", כדי שלא ישהו וכו'. ובכסף משנה שם כתב, ומה שכתוב בקצת ספרי רבינו "שחרית", אשבת נמי קאי, כלומר, בשבת דוקא בשחרית תיקן משה, אבל במנחה תקנת עזרא היא. ע"כ. ולפי זה אין להוציא ספר תורה ולקרוא בו בברכות בשני וחמישי במנחה, שהרי מש"כ הרמב"ם "בשחרית" קאי על שני וחמישי ועל שבת בבוקר. אלא שמצד הסברא לכאורה היה נראה לומר, שאפשר לקרוא בספר תורה במנחה, משום שכל עיקר התקנה היתה כדי שלא ישהו ג' ימים בלי תורה, ואם לא קראו בשחרית, יקראו במנחה מהאי טעמא, שבזה עיקר התקנה מתקיימת. ובפרט שהכסף משנה כתב, שהגירסא "בשחרית" היא בקצת ספרי רבינו, משמע שלגירסת שאר ספרים בשני וחמישי לאו דוקא בשחרית, אלא כל היום זמנו הוא. וכן כתב להוכיח הגאון מהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה (חלק אורח חיים סימן נא), וכתב שם, שכאשר היה בועד הרבנים באלול תר"ה, בבואו חזרה נסע בהשכמה ולא שמע קריאת ספר תורה, ובבואם למקום יישוב אחר חצות, הוא והגאון מיקלאש וכו' הסכימו בעצה אחת ועשו מעשה לקרוא בתורה אחרי אשרי במנחה, כדי שלא לבטל התקנה שלא לשהות ג' ימים בלי תורה. והוכיח כן מהגמ' (מגילה כא א). ובשו"ת יביע אומר חלק ד (חלק אורח חיים סימן יז) האריך בנידון, והביא למה שכתבו התוספות (בבא קמא פב א) בד"ה כדי, ואם תאמר, מאי שנא שתיקנו בשני וחמישי, ויש לומר, דאמרינן במדרש משה רבינו ע"ה עלה בחמישי לקבל הלוחות האחרונות, וירד בשני, ונתרצה לו המקום. ולפי שהיה עת רצון קבעו בשני וחמישי. ע"כ. וכל זה שייך לומר בשחרית, אבל במנחה שמתעוררים הדינים, לא שייך האי טעמא, וכמבואר בזוהר הקדוש (פרשת יתרו דף פח), שלא תיקנו אלא בעת רצון. ודוקא בשבת מהני ליה ההיא שעתא דהויא רעוא דרעוין לקרות עשרה פסוקים בספר תורה במנחה, (ולא פרשה שלימה) ותו לא. ורוב הדברים מבוארים בשו"ת יביע אומר הנ"ל, וע"ש שסיים, שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בסדר התפלות, שטעמן ונימוקין עמם, ואין להנהיג קריאת ספר תורה במנחה בשני וחמישי. וכתב, ושמעתי שרבינו הגדול - החתם סופר - כשנסע ממט"ד לפרשבורג, היה ביום שני בשחרית בדרך, ובשעת מנחה הגיע לאחת הקהלות וקרא שם בתורה בעשרה בבית הכנסת דשם, ואחיך עליה הגאון מו"ה הירש, מחבר ספר תאומי צביה, ע"ש.
• צבור שנאנס ולא קראו בתורה בשבת בשחרית, אין להם לקרוא בתורה שבעה עולים במנחה של שבת, אף אם יש פנאי לצבור לשמוע את קריאת הפרשה כולה. וכל שכן שאין להם לקרוא את הפרשה בימי שני וחמישי שאחריו, משום ביטול מלאכה לעם. אלא בשבת הבאה יקראו את ב' הפרשיות כסדר הזה: הכהן יעלה ויקרא בתורה את כל הפרשה של השבוע הקודם, וימשיך גם מהפרשה של אותו שבוע, עם ג' פסוקים. והלוי ימשיך משם כסדר. בדגול מרבבה כתב, שצריכים לקרוא בספר תורה בברכות שבעה גברי, במנחה של שבת, וכן דעת המשאת משה (ריש חלק ג). וכן כתב בספר ברכות המים (סימן קלה) על מה שאירע בשבת פרשת בשלח שנת תקמ"ז, שירד שלג למעלה מקומת איש, ונאנסו ולא הלכו לבית הכנסת בשבת בשחרית, ובשעת המנחה היתה הרווחה, והורה שיוציאו ספר תורה ויקראו בו שבעה גברי. ושגם על פי הסוד יש לעשות כן. ע"ש. ובשו"ת חקקי לב (חלק אורח חיים סימן ה) בשם מר בריה הרה"ג רבי יצחק פלאג'י ז"ל, הביא סיוע מהזוהר הקדוש פרשת ויקהל (דף רו) שכל שלא הגיע זמן מנחה, מצי לקרות סדר היום בלי פקפוק. וכן פסקו הערוך השלחן (סימן קלה סק"ו), והמשנה ברורה (שם סק"ה). ע"ש. אולם מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א (סימן עא) דחה דבריהם מההלכה, ושאין לקרוא בספר תורה ז' גברי במנחה. ע"ש. ובאמת, שכיון שאין דבר זה מפורש בגמרא להקל, ובזוהר הקדוש מבואר להדיא שאין לקרוא פרשה שלימה במנחה, אין לנו לפסוק הלכה נגד הזוהר הקדוש, כמו שכתב מרן הבית יוסף (סימן קמא). וכן פסק בכף החיים (סימן קלה סק"ט), שאין לקרוא הפרשה במנחה. ע"ש. ולכן העיקר לדינא שבשבת הבאה יקרא הכהן את כל הפרשה הקודמת, עם ג' פסוקים מפרשת השבוע, והלוי יקרא כסדר. ועיין בספר לשון חכמים (דף ג ע"ד) שכתב בשם צנצנת המן, שכמו בתשלומין שקודם מתפללין תפלת החובה, ואחר כך תפלת התשלומין, כן הוא בקריאת ספר תורה, שקודם יש לקרוא בפרשת השבוע, ואחר כך בפרשת השבוע שעבר. וכתב ולי נראה שאותה שביטלו צריך לקרוא בראשונה, ואחר כך החיוב, שתורת ה' תמימה, וצריך לקרותן כסידרן, ושמעתי שכן הורה הנודע ביהודה, וכו', ומה טוב שאחד העולים יקרא כל הסידרא שביטלו, והשאר יעלו בחובת היום. ע"כ. ובאמת שבאור זרוע הגדול חלק ב (סימן מה), מבואר להדיא דלא כמו שכתב בצנצנת המן, מכל מקום הראשון קורא גם ג' פסוקים מפרשת השבוע, וכמבואר, וכן פסק בכף החיים. ע"ש. וכמבואר כל זה בשו"ת יביע אומר חלק ד (חלק אורח חיים סימן יז אות ו).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א