הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - ציבור ששכחו לקרוא בתורה האם יכולים להשלים יום למחרת

ציבור ששכחו לקרוא בתורה האם יכולים להשלים יום למחרת

• אין הצבור רשאים להוציא ספר תורה ולקרוא בו בברכות, אלא בימים שקבעו בהם חז"ל קריאת ספר תורה. ולפיכך, אם לא קראו בתורה ביום שני או ביום חמישי, מחמת איזה סיבה, אינם רשאים לקרוא בתורה ביום שלאחריו. וגם ביום שלישי אין להוציא ספר תורה ולקרוא בו בברכות, אף על פי שעל ידי כך יעברו על הצבור שלשה ימים בלי קריאת ספר תורה. בעטרת זקנים (סימן קלה אות א) כתב, שאם ביטלו קריאת ספר תורה ביום שני, יוכלו לקרוא הפרשה ביום שלישי, כדי שלא ילכו שלשה ימים בלי תורה, אף שלא מצינו קריאת התורה ביום שלישי. ע"ש. אמנם רבו הפוסקים שחלקו על דברי העטרת זקנים, וגם אם בטלו הקריאה ביום שני, אין לקרוא בספר תודה בצבור בברכות, ביום שלישי, אף שעל ידי כך יהיו בלי קריאת התורה שלשה ימים, וכל שכן אם ביטלו הקריאה ביום חמישי, שאין לקראו בספר תורה ביום ששי, שבלאו הכי עברו ג' ימים בלי תורה. ועיין בשו"ת משאת משה חלק ב (סימן א) שהעלה מתוך תשובת מהריק"ו (ש"ו קעז) דכל מילתא דמחמת תקנתא, מה דהוה הוה ולא מהדרינן עובדא. ע"ש. וכן הוא באליה רבה (סימן קלה), וכן הסכים המגן גיבורים (סק"ד), וכן פסק בספר מנחת אהרן (כלל טז סימן סח), ושכן הסכימו גדולי ישראל, האמת ליעקב אלגאזי, והרב לדוד אמת, ועוד. ע"ש. וכן פסק בשערי אפרים (שער ז), ובשו"ת גורן דוד (סימן ה), ובשו"ת מהרי"ל דיסקין (סימן ח), והמשנה ברורה, והכף החיים (סק"ח). וכן עיקר לדינא. כמבואר כל זה בשו"ת יביע אומר חלק ד דף עז ע"א, (חלק אורח חיים סימן יז אות ז). ע"ש. [ועיין בגינת ורדים (כלל א סימן מט) שכתב, שבכל עת וזמן שיסכימו עשרה לקרות בתורה בברכות, יכולים לעשות כן, ואין בזה שום חשש של ברכה לבטלה, ובסוף דבריו הביא מה שכתב בתיקון יששכר, שבמקומות שקוראין המגילה שני ימים מספק, שמא היו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון או לא, אף על פי שעל קריאת המגילה בט"ו אין לברך, מכל מקום על קריאת הספר תורה בפרשת ויבא עמלק, יש לברך כמו ביום י"ד, ושהירצו הדברים לפני מרן מהר"י קארו, והחזיק בידם שמנהגם טוב הוא. ע"כ. וראה בילקוט יוסף חלק ה (מועדים, עמוד תקמז) מש"כ בזה באורך. ע"ש.
• פועלים משכימי קום המתפללים בבית הכנסת עם זמן עמוד השחר ואין להם פנאי לקרוא בספר תורה לאחר תפלת שמונה עשרה, יכולים בשעת הדחק לקרוא בתורה לפני עמוד השחר קודם התפלה. כ"פ מרן הגרע"י בשו"ת יבי"א סי' יז ושם העלה, שידלגו על הוידוי ויקראו בס"ת בזמנו, אך בשעה"ד יש להקל להם שיקראו קודם עמוד השחר, וכדעת המהרש"ם. ע"ש. בדבר קריאת התורה לפני עמוד השחר, הנה בימות החול יש לדון בזה גם מפני מה שאמרו בפרקי דרבי אליעזר (פרק מו), ובהרא"ש (סוף פרק ו דראש השנה), דמשה רבינו למד מקרא ביום, ומשנה בלילה. ע"ש. ונודע מה שכתב האר"י ז"ל שאין לקרוא מקרא בלילה. (הובא בבאר היטב סימן רלח). ובספר זכור לאברהם חלק ג (חלק אורח חיים סימן ל ס"ק ס"ז) בשם יוסף אומץ, שגם באשמורת הבוקר אין ללמוד כי אם בשבת ויום טוב. [וראה בכל זה באורך בשו"ת יביע אומר חלק ו חלק אורח חיים סימן ל, בדין מקרא ותהלים בלילה. עש"ב]. ולפי זה אין לקרוא בספר תורה בשני וחמישי קודם עמוד השחר. זאת ועוד, שגם בשבת ויום טוב אין לקרוא לפני שהאיר היום, שהרי זמנו קבוע ביום, וכן כתב בשו"ת מהרש"ם חלק א (סימן קנח). ע"ש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים חלק ב (סימן מח אות פד). ע"ש. ומרן הגרע,,י זצ,,ל כתב בזה בתשובה בכתב יד, ומסקנתו הובאה בשו"ת יביע אומר חלק ד חלק אורח חיים סימן יז אות י', שאין להוציא ספר תורה בשני וחמישי קודם עמוד השחר ולקרוא בו בברכות, ודלא כמו שכתבו באיזה אחרונים להקל בזה. ע"ש.
• אמנם בקובץ תורת המועדים הלכות פורים, (עמוד 19) הביא דברי המהרש"ם, אם מותר לקרוא קריאת התורה בלילה, והביא ראיה ממתני' מגילה (כ ב) כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר וכו', זה הכלל וכו', ובגמרא, לאתויי מאי, ודחק הש"ס לאוקומי כרבי יוסף ובסידור בזיכין. ואמאי לא מוקי לה בקריאת ספר תורה, ובעל כרחך דהכא אין מצותו קבועה ביום דוקא, ומה שאמר האר"י ז"ל שאין לקרוא מקרא בלילה הוא רק ממדת חסידות. ע"ש. ומרן הגרע,,י כתב על דבריו, ולפענ"ד אין זו ראיה, לפי מה שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב (סימן טז), שהוצאת ספר תורה לקרות בצבור הפרשה בשבת בעינן דתהיה בשחרית דוקא, וכדדייק לשון הרמב"ם, אבל במנחה אין רשאים לעשות כן. וכן פסק בספריו יוסף אומץ (סימן יב). וטוב עין (סימן ג אות א). וכסא רחמים (מסכת סופרים סוף פרק יא). ומוכח התם שהוא הדין בשני וחמישי, שקריאת ספר תורה בשחרית דוקא, ולא במנחה. ולפי זה אין ראיה מדלא תנן קריאת ספר תורה שמצותו ביום, שהרי לא תיקנו קריאת ספר תורה אלא בשחרית, ולא במנחה. ואין מצותו נוהגת כל היום. עוד כתב המהרש"ם שם, להביא ראיה שזמן קריאת התורה הוא גם בלילה, שהרי המגן אברהם (סימן רפב סק"ו) כתב, דנשים חייבות בשמיעת קריאת התורה. ואם איתא שזמן קריאת ספר תורה רק ביום, הוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא, שאף בדרבנן נשים פטורות, לפי דברי התוספות (ברכות כ ריש ע"ב). ועיין בתוספות ראש השנה (לג א) בסוף הדיבור, דאפשר שנשים חייבות בקריאת ספר תורה אף שפטורות מתלמוד תורה. ומוכח דלא הוי בכלל מצות עשה שהזמן גרמא, ולכן לדינא כתב מרן הגרע,,י שנראה שבשעת הדחק יש להקל בזה. ע"כ.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א