הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - תקנת קריאת התורה בשני וחמישי ובשבת

תקנת קריאת התורה בשני וחמישי ובשבת

• משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלשה ימים בלי שמיעת תורה. ועזרא הסופר תיקן שיהיו קורין שלשה עולים, ועשרה פסוקים, ושיקראו בתורה במנחה של שבת. כן הוא בגמ' בבא קמא (פב א), עשר תקנות תיקן עזרא, שקורין במנחה בשבת, וקורין בשני וחמישי. ובגמרא, ושיהו קורין בשני וחמישי עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא, דתניא, וילכו ג' ימים במדבר ולא מצאו מים, דורשי רשומות אמרו, אין מים אלא תורה וכו', עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ובשני וחמישי, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. ומשני, מעיקרא תיקנו חד גברא וג' פסוקי, אתא עזרא ותיקן ג' גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין. (או כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, או כנגד עשרת הדברות). ע"ש. ומבואר, שתקנת קריאת התורה בשבת שחרית, ובשני וחמישי, נתקנה על ידי משה רבינו. ואף שבגמ' שם אמרו עמדו נביאים שביניהם וכו', כיון שעשו כן על דעתו של משה רבינו, חשיב שפיר משה תיקן להם לישראל. וכמו שכתב הרמב"ם (ריש פרק י"ב מהלכות תפילה) "משה תיקן להם וכו'", ובכסף משנה שם כתב, שכיון שמשה היה הנביא הגדול וכל נביאים שבדור בית דינו היו, לכן כתב הרמב"ם משה תיקן וכו'. ע"ש. ואף שספר תורה שחסר בו אות אחת אין קורין בו, והרי עד שעת פטירת משה רבינו לא נגמרה התורה, יש לומר דכיון שעדיין לא נגמרה התורה, מה שהיה אז חשיב שפיר ספר תורה כדי לקרות בתורה, כדי שלא יעמדו ג' ימים במדבר וכו', ודו"ק.

אמנם בתורת חיים (ב"ק פב א) כתב, דהתקנה היתה לאחר זמן, ואחר פטירת משה ראו הנביאים שביניהם הקלקול שהיה מכבר, שהלכו בזמן משה ג' ימים בלי תורה, ועמדו ותיקנו כן. תדע, שהתוס' (שם) כתבו, שהטעם שתיקנו לקרוא בשני וחמישי, משום שמשה עלה להר סיני בחמישי וירד בשני. והרי פסוק זה "וילכו שלשת ימים וכו'", קודם מתן תורה נאמר, ואכתי לא עלה להר סיני. ועוד, דספר תורה שחסר אין קורין בו, ע"ש.

• כמה הן הקוראים, בשבת בשחרית קוראים שבעה עולים, (לבד מהמפטיר), וביום הכפורים ששה עולים, ובימים טובים חמשה, ובראשי חודשים ובחולו של מועד ארבעה, ובשני וחמישי, שבת במנחה, חנוכה ופורים, ובתעניות שחרית ומנחה, קורין שלשה. מתני' מגילה (כא א) רמב"ם (פרק יב מהלכות תפלה הלכה טז). טור ושלחן ערוך (סימן קלה - רמב). ובגמרא (שם) אמרו, הני שלשה חמשה ושבעה, כנגד מי, וכו'. וביארו שם התוס' דאחר שמצינו כנגד מי וכו' טעמא דשבעה וחמשה ושלשה משום מלאכה וכרת וסקילה. ע"ש. ועיין במגן אברהם (סימן קלה סק"א) שכתב, "והא דכתב הרי"ף שעזרא תיקן בשני וחמישי היינו מנין הקרואים כדאיתא בגמרא, ואם כן משה תיקן מנין הקרואים בשבת ויום טוב וראשי חודשים וחול המועד", וכן משמע ברמב"ם (פרק יב מהלכות תפלה), ובסמ"ק (סימן קמט). ע"כ.
• מקום שמפסיקין הקריאה בשבת בשחרית, שם קוראין במנחה של שבת, שלשה עולים, בתחלת הפרשה. וחוזרין וקוראים קריאה זו גם בשני וחמישי ובשבת הבאה. ובשבת משלימין את הפרשה. ואם טעו בשני וחמישי וקראו בסדר אחר שלא מפרשת השבוע, ונזכרו אחר שקראו לכל השלשה עולים, אין צריך לחזור ולקרוא שנית פרשת השבוע, כיון שעיקר הטעם הוא כדי שלא ילינו שלשה ימים בלי תורה, והרי סוף סוף קראו בתורה. בגמרא מגילה (לא ב) אמרו, תנו רבנן, מקום שמפסיקין בשבת בשחרית, שם קורין במנחה, במנחה שם קורין בשני (אינם חוזרים על הקריאה, אלא ממשיכים קריאת הפרשה) וכו', דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני וחמישי ולשבת הבאה. א"ר זירא, הלכה כר' יהודה. ע"ש. וכן פסקו הרמב"ם (פרק יג מהלכות תפלה הלכה ב) והטור והשלחן ערוך (סימן קלה ס"ב, וסימן תכח סעיף ו). ע"ש. ובגמרא מגילה (כב א) אמרו, הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. ונחלקו בגמרא שם, אם יכול לקרוא שני פסוקים וחצי, או בדוקא שלשה פסוקים. ע"ש. וברש"י שם (ד"ה שאני התם) כתב, שאני התם דאפשר בהכי לקרוא מפרשה זו לאחריה, דהא מתניתא קיימא בשני וחמישי שהוא יכול לקרות מה שירצה, שהכל מענינו של יום. ע"כ. ולכאורה משמע מפירוש רש"י שאם טעו בשני וחמישי וקראו מפרשה אחרת, שאין צריך לחזור ולקרוא פרשת השבוע "שהוא יכול לקרוא מה שירצה", שהכל מענינו של יום. אולם אין מזה ראיה, דרש"י איירי שקורא מענין הפרשה עצמה, מה שאין כן בקורא פרשה אחרת לגמרי. אמנם אף שאין זו ראיה, מכל מקום דינא הכי, דהרי סדר הקריאה הוא ממנהגא, (וידוע שבארץ ישראל היו מסיימים את התורה אחת לג' שנים, וראה בזה בספר יסודי ישורון) וכיון שכל עיקר התקנה לקרוא בשני וחמישי הוא כדי שלא יעמדו שלשה ימים בלי תורה, וסוף סוף קראו בתורה, לא מהדרינן עובדא. ואף על פי שבשו"ת בנין ציון (סימן ח) כתב, שצריך לחזור ולקרוא, ושם דחה הראיה מפירוש רש"י כנז', מכל מקום בפוסקים מבואר דלא מהדרינן עובדא, וכן פסקו בפתחי תשובה (סימן קלה ס"ב), ובבית עובד (דיני קריאת ספר תורה אות ב), והביאו בספר יפה ללב (קונטרס יושר לבב אות א), וכן כתב באמת ליעקב, לדוד אמת, כף החיים (סימן קלה אות ה - ז). וע"ע בשו"ת מהרי"א הלוי חלק ב (סימן מד) בשכחו בשבת. ע"ש.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א