הלכה יומית - הרב ירון אשכנזי - המשך קריאת התורה

המשך קריאת התורה

• בשעה שמוליכין את הספר תורה אל התיבה, צריכים הצבור לעמוד מפני הספר תורה עד שנושא הספר תורה יעמוד כשיגיע למקומו, או עד שיתכסה מעיניהם ואחר כך יהיו מותרין לשבת. והמנהג לעמוד גם בשעה שמגביהים הספר תורה להראות הכתב לצבור עד שמניחים הספר תורה על התיבה. בגמ' קידושין (לג ב) דנו, אם יש חיוב לעמוד מפני ספר תורה, והשיבו, קל וחומר, ומה מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן. וכן פסק הרמב"ם (בפרק י מהלכות ס"ת ה"ט), והשלחן ערוך (יו"ד סימן רפב ס"א - ב). ובכסף משנה שם כתב, שלדעת הרמב"ם אפילו אם נושא הספר תורה עומד כדי לפוש ולנוח, עדיין דינו כמהלך, מאחר ואינו עומד דרך קבע. ע"ש. והרשב"א בתשובה חלק ג (סימן רפא) כתב, שבשעה שמוציאין ספר תורה מן ההיכל כדי לקרוא בו, צריכים הקהל לעמוד על עמדם עד שמעלין אותו לתיבה. ומקרוב ראו כמה גדולי ישראל להנהיג לעמוד גם בשעה שהשליח צבור מגביהו ומראה הכתב לעם, שכל זה מכבוד הספר תורה. וכן נהגו ברוב המקומות, שכל הצבור עומדים עד שמניחו השליח צבור במקום שקורא בו. ע"כ. ומובא כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ו (סימן מב), ושם האריך דמנין לנו שצריכים לעמוד מפני ס"ת מיד כשרואהו, ולהשאר בעמידה עד שיגיע הספר תורה למקומו, והרי בת"ח אין הדין כן, עש"ב. וע"ע בשו"ת הרשב"א חלק א' סימן קמד, שכתב, שדוקא בספר תורה יש חיוב לעמוד מפניו, מה שאין כן מפני חומשין וכו'. ע"ש.
• בתי כנסת שיש להם ספר הפטרות העשוי בגלילה כעין ספר תורה, ומוציאים אותו בעת פתיחת ההיכל, מן הראוי לכתחילה להוליכו לתיבה כשהוא סגור, ולא להגביהו כשהוא פתוח בשעה שמגביהים את ספר התורה להראות הכתב לצבור, כדי שלא יהיה כבוד תורה וכבוד נביא שוה. ובמקום שנהגו להגביה את ספר ההפטרות עם הספר תורה, אין לערער על מנהגם, והנח להם לישראל. בגמ' מגילה (כג א) אמרו, המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה, ופירש רש"י, שלא יהיה כבוד תורה וכבוד נביא שוה. ופירש הב"ח (סימן רפד), שאם לא היה קורא בתורה אלא בנביא, ומברך על קריאתו כמו על התורה, יהא כבוד התורה ונביא שוה, ובמה שמקדים לקרוא בתורה אנו רואים שגדולה היא התורה. וכן כתב הלבוש. ע"ש. ובקרבן נתנאל (שם) פירש, דבתורה קורין כ"א פסוקים לשבעה גברי, וכן בנביא לא פוחת מכ"א פסוקים, (כמו בקריאת התורה), וא"כ יהא כבוד התורה והנביא שוה, לכן צריך המפטיר לקרוא בתורה תחלה ג' פסוקים, ועי"כ יהיו קורין בתורה כ"ד פסוקים, ובנביא כ"א פסוקים. ע"כ. ועיין עוד בספר עיקרי הד"ט (סימן ח אות מא), ובשו"ת כרם שלמה קוטלר חלק ב (סימן יז). ועל כן גם בנידון דידן לכתחלה אין להגביה את ספר ההפטרות עם הספר תורה, שלא יהא כבוד התורה וכבוד נביא שוה. ובמקום שנהגו להגביה את ספר ההפטרות עם הספר תורה, אין לערער על מנהגם, כי די במה שרואים שהמפטיר קורא בתורה תחלה. וראה בכל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ג (סימן יא).
• מותר להניח ספר ההפטרות בארון הקודש ליד ספרי התורה, אבל לא ישתמש ברימוני הספר תורה להניחם בספר ההפטרות, אלא יקנו רימונים מיוחדים לספר ההפטרות. בגמ' שבת (יד א) אמרו, שהיו מצניעים תרומה אצל ספר תורה, כיון שגם בתרומה יש קדושה, אף שאינה שוה לקדושת ספר תורה. ולפי זה הוא הדין דשרי להניח ספר ההפטרות בארון הקודש ליד הספר תורה, ואף שמעלין בקודש ואין מורידין, מכל מקום לב בית דין מתנה עליהם. ומטעם זה אנו נוהגים, שכאשר נמצא בעת הקריאה בתורה, טעות בספר תורה, מחזירין הספר תורה לארון, אף שבספר תורה פסול, אין בו קדושת ספר תורה. וכן אנו נוהגים להצניע הרימונים בארון הקודש, שלב בית דין מתנה עליהם. והוא הדין בספר ההפטרות. וראה כל זה בשו"ת יחוה דעת חלק ג (סימן יא).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א